מהי אגורפוביה ומה מרגיש מי שסובל ממנה
חרדה היא תחושה שמוכרת היטב לרבים מאיתנו, ומתבטאת כתגובה לטריגרים שונים בחיי היום יום שלנו. עם זאת, אחת מהפרעות החרדה הייחודיות ביותר, שגם זוכה להתייחסות בפני עצמה בעולם הטיפולי והרפואי, היא האגורפוביה. אם שמעתם על המושג הזה או שאתם מכירים אדם אגורפוב, חשוב להבין במה מדובר וכיצד מתבטאת הפרעת החרדה הזאת. נכיר אותה מעט יותר לעומק כאן.
לאורך השנים, הפרעת החרדה שאנחנו מכירים בתור אגורפוביה הלכה והפכה שכיחה יותר, או שלפחות יותר ויותר אנשים שסובלים ממנה החלו לדבר ולתאר את התחושות שמלוות אותם. כך, העולם הטיפולי השיג הבנה טובה יותר של התחושה הזאת, וכיום יודעים לתאר אותה היטב. עם זאת, היא עדיין יכולה להתבטא בצורה שונה מאוד בין אדם לאדם. אגרופוב אחד לא יתנהג בהכרח בצורה דומה לחברו, ולכן חשוב להכיר את הביטויים השונים של ההפרעה הזאת ואת ההשלכות האפשריות שלה על מי שסובל ממנה. זאת כדי שנוכל לדעת כיצד לסייע בצורה היעילה ביותר.
נתחיל בהבנה: מהי בדיוק אגורפוביה?
בעבר הלא מאוד רחוק, מרבית העולם הטיפולי חשב שאגורפוביה היא בעיקרה חרדה מפני מקומות ומרחבים פתוחים וגדולים. זוהי הגדרה שכבר ברור כיום שאינה נכונה בהכרח או אפילו ברוב המקרים. ההגדרה המדויקת ביותר של אגורפוביה היא תחושת חרדה מפני סכנה של הילכדות, או של חוסר יכולת לקבל סיוע במצב חירום. בעבר, תחושות כאלה באו לידי ביטוי בעיקר במרחבים פתוחים והומי אדם (או לחילופין שוממים מאוד) בהם תחושת החרדה הזו מוגברת. כיום כבר ברור שהיא יכולה להתרחש גם במרחבים סגורים (גדולים בעיקר), בתחבורה ציבורית, בעמידה בתורים ובקהלים בהופעות, ואפילו ביציאה מהבית ללא כל חברה או ליווי. בכל אחד מהמצבים האלה יתאר האדם האגרופוב תחושת חרדה במסגרתה הוא חש שמשהו נורא עלול לקרות לו, כאשר בשל היותו בודד במערכה או מוקף באנשים שלא מוכרים לו – לא יתאפשר לו לקבל את הסיוע שנחוץ לו.
מהם המאפיינים השכיחים ביותר של מי שסובל מאגורפוביה?
כאמור, אדם אגרופוב יחוש חרדה מפני לפחות שניים מבין חמשת המצבים אותם ציינו: מקומות פתוחים גדולים, מקומות סגורים גדולים, תחבורה ציבורית, עמידה בתורים ובקהלים, והימצאות מחוץ לבית בגפו.
מלבד זאת, ביטויי ההפרעה המרכזיים, שמסייעים גם באבחנתה, הם:
- תחושה לא פרופורציונלית של חרדה ופחד מפני סיטואציות שאינן מסוכנות באופן מיוחד בפועל.
- המצב נמשך לפחות חצי שנה.
- העדפה שלא להיקלע לסיטואציות שמעוררות חרדה, גם במחיר של פגיעה במשימות היום יומיות ובשגרת החיים.
- הימנעות ממצבים חברתיים שלא קורים "בסביבת הנוחות" של האדם.
- המצב לא מוסבר על ידי הפרעה רפואית או נפשית אחרת, כמו הפרעה פוסט-טראומטית, פוביה ספציפית מפני אובייקט כלשהו, או לחילופין חרדה חברתית שמתפרצת רק בסיטואציות חברתיות ולא קשורה לתחושה של הילכדות.
כיצד מתבטאת אגורפוביה בחיי היום יום של האדם?
ניתן להבין שאגורפוביה היא הפרעה שמשפיעה על פרטים רבים בחיי היום יום של מי שסובל ממנה. עם זאת, אגורפוביה היא גם הפרעה מאוד הטרוגנית מבחינה קלינית, שיכולה להתבטא באופן שונה מאוד בין מטופל למטופל. בעוד אצל חלק מהמטופלים מדובר בהפרעה שלא פוגעת באופן משמעותי בשגרה היומית אלא פשוט מלווה אותם ומקשה עליהם בביצוע פעולות רגילות, אצל מטופלים אחרים מדובר במצב שממש מונע יציאה מהבית ותקשורת אנושית באופן מוחלט. אצל רוב האנשים, המצב הוא איפשהו באמצע – אגרופוב ככל הנראה יעדיף להימנע מסיטואציות מעוררות חרדה ככל שהוא מסוגל לעשות זאת, אך במצבי דחק והכרח יהיה מסוגל לעמוד במשימותיו. הבעיה המרכזית מתחילה כשהאגורפוביה מהווה כבר גורם משמעותי שפוגע ביכולת לקבל החלטות, ופוגעת באדם ובסביבתו באופן משמעותי ורב-תחומי. מצבים אלה הם גם המצבים בהם חשוב מאוד לטפל בבעיה ביעילות.
באילו מצבים חשוב לטפל?
אגורפוביה היא כמעט תמיד מצב שצריך לטפל בו, וביעילות. הסיבה לכך היא שלא מדובר בהפרעה סטטית שנשארת במצב רגיל לאורך זמן. ברוב המקרים, מי שסובל מאגורפוביה יחווה התדרדרות של ההפרעה לאורך זמן, ו"יסדר" את שגרת חייו כך שיצטרך להתמודד כמה שפחות עם החרדה שלו. לכאורה, אולי נדמה שלא מדובר במצב בעייתי – שהרי אם מישהו מצליח ליצור לעצמו שגרת חיים תקינה, שבה הוא לא מגיע למקומות הומי אדם או יוצא לבד מהבית, מה הבעיה בכך? התשובה לכך היא כמובן שלאורך זמן לא ניתן לקיים שגרת חיים תקינה שכזו. מעבר לכך שתקשורת אנושית וחברתית היא צורך בסיסי של רוב בני האדם, גם כאשר הם חרדים ממנה. יש במצב הזה גם סכנה בריאותית ותפקודית של ממש ולא רק נפשית. חרדה מפני הילכדות בתורים יכולה להוביל לכך שאדם לא ייגש לקבל טיפול רפואי כשהדבר נחוץ לו. חרדה ממקומות הומי אדם יכולה למנוע ממישהו להגיע לקניון, לבנק או אפילו לצאת מהבית לבצע פעילות ספורטיבית – הכל פעולות שאכן נחוצות עבור תפקוד יום יומי תקין. לכן, גם כשהסימפטומים של האגורפוביה הם יחסית קלים, חשוב לזהות אותה ולדעת לפנות לטיפול, או להפנות לטיפול אם מזהים אדם אחר שמגלה קווי התנהגות אגורפוביים.
כיצד מטפלים באגורפוביה בצורה היעילה ביותר?
טיפול באגורפוביה יכול להתבצע במספר אופנים. ישנם כמה קווי טיפול שהוכיחו רמות שונות של יעילות.
הטיפול הקלאסי והמוכר ביותר הוא טיפול פסיכותרפי, כאשר הטיפול שהוכיח את עצמו כיעיל ביותר בהקשר של החרדה הספציפית הזו הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). במהלך טיפול זה מבצעים תהליך הדרגתי של חשיפה לגורמים שמעוררים חרדה אצל המטופל, אך מונעים את התגובה החרדתית בכדי ליצור התניות בריאות יותר שאינן חרדתיות בטבען. תהליך זה, בו מבצעים הקהיה של התגובה והצפה של הטריגר, דורש מחויבות מצד המטופל וליווי צמוד מצד המטפל בשביל להגיע לתוצאות האיכותיות ביותר.
קווי טיפול נוספים שהוכחו כיעילים בטיפול בחרדות ככלל ובאגורפוביה בפרט הם טיפולים פסיכולוגיים פסיכואנליטיים, טיפולי NLP, ובמידה וישנה גם השפעה על המצב הסוציאלי והכלכלי של מי שסובל מההשפעה, חשוב לערב גם עובד/ת סוציאלי/ת.
מעבר לקווי הטיפול הנפשיים, ישנה יעילה במצב זה גם בטיפול עם תרופות נוגדות חרדה. תרופות אלה אמנם מסייעות מאוד להפחתת תחושת החרדה של מי שסובל מאגורפוביה בתגובה לטריגרים לחרדה, אך הן לא מרפאות את המצב שגורם לחרדה מלכתחילה. לכן, כל מחקר שנערך בנושא מצא שתרופות נוגדות דיכאון הן יעילות במידה הרבה ביותר רק כשהן משולבות עם טיפול נפשי מתאים לטיפול בחרדות, ושטיפול תרופתי ללא טיפול נפשי הוא פחות יעיל מטיפול נפשי בלבד.
מרכז gaya – מרכז רב-תחומי איכותי לטיפול במגוון הפרעות חרדה
כפי שניתן להבין, אגורפוביה אינה מצב קל מאוד לטיפול. כדי להתמודד עימה היטב, יש צורך בשילוב של מספר דוקטרינות מקצועיות ובעיקר בליווי צמוד מאוד מצד גורמי הטיפול, כמו גם במחויבות של המטופלים עצמם לשינוי המצב החרדתי. מהסיבה הזו בדיוק כדאי לכם לפנות למרכז gaya במצבים בהם אתם זקוקים לטיפול באגורפוביה. זאת משום שמדובר במרכז מקצועי ורב-תחומי, עם אנשי מקצוע רבים מעולמות הטיפול הנפשיים, שמתאימים לכל מטופל ומטופלת את המעטפת הטיפולית הנכונה ביותר עבורם.
פנו אלינו לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית: 09-8855246 והתחילו את תהליך השינוי!
