כל ההורים רוצים לחנך ילדים מכבדים, נעימים ואחראיים, שמשתפים פעולה כשמבקשים מהם ויודעים להעסיק את עצמם כשצריך. אבל גם ילדים ממושמעים יודעים למרוד, ומעטים הם הילדים שלא מחליטים מדי פעם לבחון את הגבולות. בכתבה זו נבחן איך מתמודדים עם ילד שלכאורה אינו מקשיב להורים.
עבור ההורים, התנהגות חצופה או מרדנית של הילד יכולה להתפרש ככפיות טובה, לעורר כעס ואף אכזבה מהילד – והתגובה תהיה בהתאם. אבל בדיקת גבולות היא התנהגות נורמלית לחלוטין, מהווה חלק חשוב מההתפתחות של הילדים, ומסייעת להם להגדיר את עצמם בנפרד מההורים.
האם זה אומר שצריך פשוט לתת להם להתחצף או להתעלם מכם? ממש לא. התגובה ההורית לבדיקת גבולות היא חשובה, והילדים לומדים רבות על הקשר עם ההורים ועל האופן שבו העולם עובד דרך האופן שבו ההורים מגיבים להתנהגות חצופה מצידם. גם אם לא מדובר בחוויה הכי נעימה עבור ההורה והילד, כשהילד לא מקשיב יש חשיבות עצומה להעמדת גבולות מתאימים.
לומדים להציב גבולות
בעשורים האחרונים סגנון ההורות השתנה. אם פעם משפחות היו "דיקטטורה" שבראשה עמדו ההורים, והילדים היו "נתינים" שנדרשו למלא הוראות ולא להפריע, היום משפחות רבות מתנהלות כמו דמוקרטיה, שבה גם לילדים יש קול ויכולת להשפיע. במשפחות מסוימות התמונה התהפכה לגמרי, והילד הפך להיות המוקד, כך שההורים מסתובבים סביבו ומנסים לענות על כמה שיותר מהדרישות שלו כדי שיהיה מרוצה.
הסיבה לכך היא שבעשורים האחרונים מושג הילדות הלך ותפס חשיבות כפרק זמן מעצב בחיים. כולנו רוצים להעניק לילדינו ילדות מאושרת, שבה לא חסר להם דבר, כדי שלא ייזכרו בנו בעוד עשרים שנה על ספת הפסיכולוג ויאשימו את התפקוד ההורי הלקוי שלנו במקור לבעיותיהם.
השאיפה לגדל ילדים מאושרים היא חיובית, אך הורים רבים טועים לחשוב שהדרך לעשות זאת היא במתן חופש מוחלט לילדים. העולם הוא לא מקום שבו ניתן לנו חופש מוחלט, וכחלק מהחינוך שאנחנו מעניקים לילדינו חשוב ללמד אותם גם איך לפעול בתוך מסגרת, להכיל תסכול וביקורת, ולכבד את הממונים עליהם.
גבולות מסייעים בכך, וגם ביצירת סדר בעולם של הילדים. ילדים שלא מציבים להם גבולות ברורים, מרגישים שהם חיים בעולם כאוטי, שאין בו קו ברור בין המותר לאסור. גבולות הם חשובים בחינוך מהגיל הרך, כשרק מתחילים להגיד "לא רוצה", ועד לגיל ההתבגרות, שבו הגבולות מאפשרים לנערים ונערות להתנסות ולהתפתח בתוך גבולות גזרה מוגדרים.
אוי לא, הילד מורד
כאמור, התמרדות, חוצפה והתעלמות מבקשות ההורים הן התנהגויות מעצבנות אך טבעיות, וחשוב לא לאבד את העשתונות מולן. ברגע האמת חשוב לזכור, שגם אם הילד מתנהג בצורה מרתיחה, מטיח בכם האשמות או העלבות, בוכה וכועס או טורק דלתות – אתם המבוגרים בסיטואציה, והתפקיד שלכם הוא לשדר יציבות.
עודדו התנהגות חיובית:
התפקיד החינוכי לא מתחיל ונגמר רק ברגעים שבהם הילדים חוצים את הגבול ואין לכם ברירה אלא להגיב בחומרה. כהורים, אתם יודעים לאיזה סוג של התנהגות אתם מצפים מהילדים שלכם – וכשהם מצליחים להתנהג בצורה חיובית בעיניכם, כדאי לתת להם מילה טובה.
בגיל הרך וביסודי אפשר ממש לעשות טבלה או רשימה, ולסמן במדבקת כוכב את הפעמים שבהן הילדים הלכו להתקלח בזמן, סידרו את החדר כשביקשו מהם, או צייתו לכל בקשה אחרת.
חיזוקים חיוביים היא גישה שנתפסת כמתאימה בעיקר לגילאים צעירים יותר, אבל גם מתבגרים זקוקים למילה טובה מדי פעם – באופן המתאים לגילם. שבחו אותם כשהם מגלים אחריות ויוזמה, או כשאתם רואים אותם מתאמצים על מנת להגיע ליעד שהציבו לעצמם. בין כל הריבים והוויכוחים שמאפיינים את גיל ההתבגרות, זה יעזור למתבגרים שלכם להרגיש שרואים אותם ואת המאמצים שהם עושים.
אין עונשים, יש סיבה ותוצאה:
עונשים סתמיים שאין בהם היגיון פנימי, לא עוזרים לילד להבין מה רוצים ממנו. מהסיבה הזו, הם גם לא עוזרים כדי למנוע את ההתנהגות שאתם מנסים למנוע. אם הילד מתחצף אליכם ובתגובה אתם לוקחים לו את הנייד ומונעים ממנו לדבר עם חברים – זה בעיקר יעורר כעס, ואם יגיע ציות בעקבותיו, יהיה זה ציות שמגיע מתוך פחד ולא מתוך הבנה.
ילדים צריכים ללמוד שלמעשים שלהם יש תוצאות. אם הם מתחצפים, אפשר לסרב לדבר איתם לפרק זמן מסוים גם אחרי שהתנצלו – כדי להראות להם שמילים יכולות לפגוע, ושההתנצלות לא מתקנת הכול מיד. ילד שמסרב לסדר את החדר לא יוכל להזמין חברים הביתה, וילדה שמאחרת באופן קבוע לארוחת הערב תגלה שלא שומרים בשבילה את המנות האהובות עליה, ושהיא צריכה להסתדר עם מה שיש.
הסתכלו לצד השני:
לעתים קרובות, ילד מתנהגים בצורה חצופה או בודקים גבולות כדי לקבל מכם תשומת לב. זה קורה באופן טבעי – לרוב אנחנו שמים לב ומעירים יותר על התנהגות שלילית, ולכן התנהגות חיובית הופכת לכלי לא יעיל עבור ילד שרוצה לקבל תשומת לב באותו רגע. הילדים יודעים שהם עושים משהו לא בסדר, והם לא בהכרח צריכים שנסביר להם בפעם המאה למה ההתנהגות שלהם חצופה. כשאנחנו מתעלמים, אנחנו משדרים לילד שזו לא הדרך לקבל מאיתנו תשומת לב. לא תמיד צריך להתעלם באופן מוחלט. אם הילד דורש משהו בצורה חצופה, אפשר להגיד "אני שומע שאמרת משהו, אבל כשאתה מדבר ככה אני לא מבין מה אתה אומר. רוצה לנסות שוב?"
נסחו חוזה מחייב:
אם אתם מתמודדים עם התנהגות שלילית שחוזרת על עצמה, אפשר לנסח ביחד עם הילד או הילדה הסכם שבו הם מסכימים לצמצם את ההתנהגות המדוברת. מדובר בשיטה שמתאימה יותר לגילאי העשרה, כי היא מאפשרת משא ומתן, שבו המתבגרים ירגישו שגם להם יש מקום להביע את דעתם. הילדים יתחייבו להימנע מההתנהגות השלילית, וההורים יתחייבו בתמורה להיענות לבקשות מסוימות שיעזרו לילדים לעמוד בהבטחה שלהם.
מותר גם להתייעץ
ברוב המקרים, כאשר ילדים מתנגדים ומתחצפים, התערבות הורית נכונה תספיק כדי לשפר את המצב. שינוי גישה יכול לעשות פלאים, לסייע לילד לשפר את התנהגותו וגם לפתח את הקשר בין ההורים לילדים. בחלק מהמקרים, גם הורים קשובים ונוכחים לא מצליחים להגיב בצורה שבה היו רוצים להגיב. לפעמים ההתנהגות של הילד מעוררת בנו תחושות קשות, וגורמת לנו להגיב בצורה שרק מעצימה את הקונפליקט. זה לא הופך אותנו להורים גרועים – לכל אדם יש נקודות תורפה, ולפעמים דווקא הילדים שלנו דורכים עליהן. במקרים כאלה, הדרכת הורים יכולה לסייע להבין את הדרך הנכונה להתמודדות.
כדאי לפנות לייעוץ מקצועי גם אם נראה לכם שההתנהגות של הילד עלולה להעמיד אותו בסיכון. במקרים מסוימים, בעיקר בגיל ההתבגרות, התנהגות מרדנית עלולה לכלול בריחה מהבית לשעות ארוכות, הימנעות מתקשורת עם ההורים, או שימוש בסמים ואלכוהול. במקרים כאלה כדאי לפנות לייעוץ יחד עם הילד.
מה אנחנו מציעים במרכז gaya?
מרכז gaya הוא מרכז טיפולי רב תחומי, המספק מענה לטווח רחב של גילאים. הטיפול במרכז הוא אישי ומותאם לצרכים של כל מטופל ומטופלת. אנחנו מציעים טיפול פרטני, טיפולים משפחתיים, הדרכות הורים ועוד. הטיפול נעשה במסגרת שרואה את הילדים ומתאימה את עצמה לעולמם הפנימי.
במרכז gaya פועל צוות מקצועי ומנוסה, הכולל פסיכותרפיסטים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ועוד. הצוות שלנו שם את הרווחה הנפשית שלכם ושל ילדיכם בראש סדר העדיפויות, ומחויב להעניק את הטיפול האמפתי, המסור והרגיש ביותר.
אפשר לעשות שינוי בבית, פנו אלינו עכשיו והתחילו בתהליך השינוי! 09-8855246
איך מתגברים על דיכאון טיפול פסיכולוגי
