לא קל להיות ילד בתקופת הקורונה. השהייה הארוכה בבית, צמצום מפגשים חברתיים, ביטול חוגים והלמידה מרחוק גובים את המחיר שלהם, וכאשר גם אחרי שנה השגרה עדיין לא לגמרי אתנו – לא פלא שהילדים מטפסים על הקירות.
שעמום ותסכול הם רגשות טבעיים בתקופה זו, אצל ילדים כמו אצל מבוגרים. אבל למגפה העולמית עלולות להיות השלכות משמעותיות יותר על נפשם של ילדים: במחקר שבוצע באנגליה בקרב הורים לילדים עד גיל 4, דיווחו ההורים על עלייה במצוקה הנפשית של ילדיהם, שהתבטאה בתלותיות יתר ותסמינים של חרדה. תופעה נוספת שקשורה בקורונה היא "תשישות הזום", שמופיעה בעקבות שחיקה בשל הלימודים מרחוק.
הקורונה נמצאת איתנו כבר מעל שנה ובתוך השגרה החדשה והלחצים שהיא מביאה, חשוב לשים לב לסימני מצוקה של הילדים, לשוחח איתם על מצבם הרגשי ולתווך להם את המציאות.
שימו לב לשינויים בהתנהגות
ילדים מביעים מצוקה בצורה שונה ממבוגרים. בגילם הצעיר הם לא תמיד יודעים להסביר את הרגשות שלהם במילים ולתת להם את המקום המתאים. לכן, אם קיימת מצוקה, פעמים רבות היא תתבטא דווקא בהתנהגות של הילדים.
כאבים פסיכו–סומטיים: ילדים שמרגישים רמות גבוהות של חרדה או מתח, לפעמים יתלוננו על כאבי ראש או בטן, בלי שתהיה להם סיבה רפואית. אם ילדיכם מתלונן על כאבים פיזיים שאין להם מקור ברור, חשוב לתת מקום לתלונות ולהתייחס אליהן במלוא תשומת הלב. כדאי לשלב בשיחה גם שאלות שקשורות במצב הרוח של הילד, ולשקף לו את מה שאתם רואים.
רגרסיה: במצבי מתח, ילדים קטנים יכולים לחזור להתנהגויות שכבר נגמלו מהן – כמו הרטבה במיטה, שינה עם ההורים, או מציצת אצבע. בפעמים אחרות הם יביעו דפוסי התנהגות שאופייניים לגילאים מוקדמים יותר, יבכו יותר ויתקשו להכיל תסכולים. ברוב המקרים, הרגרסיה תעבור בעצמה, והילדים יחזרו להתנהגות הטבעית שלהם תוך זמן קצר יחסית.
התנהגות טורדנית–כפייתית: לילדים רבים יש טקסים קטנים שנובעים מתוך עולמם הפנימי, ומסייעים להם לפרש את העולם. במקרים מסוימים, התנהגות "טקסית" או כפייתית (למשל, ספירה חזרתית או שטיפת ידיים חזרתית) יכולות לשמש ככלי להרגעה עצמית נגד תחושות חרדה. אם אתם רואים את ילדיכם מבצעים פעולות חזרתיות, כדאי ורצוי לשוחח איתם על המשמעות של הפעולות. במידה והמקור שלהן הוא חרדה של הילד, כדאי לשוחח עם הילד המקור של הפחדים ולעזור לו לפתח דרכי התמודדות חלופיות. אם ההתנהגות הכפייתית ממשיכה, כדאי לפנות לטיפול מקצועי.
הורה רגוע – ילד רגוע
ילדים מקבלים מידע ממקורות שונים: הם שומעים את החדשות כשהטלוויזיה פתוחה, הם שומעים את ההורים משוחחים ביניהם או מדברים בטלפון, והם מדברים עם חבריהם על המצב. לעתים קרובות, התמונה שהם מציירים בראש בעקבות שברי המידע האלה גרועה יותר מהמצב בפועל. לכן כדאי מאוד לשוחח עם הילדים, להבין מה הם יודעים ולהסביר להם את המצב בצורה רגועה ומותאמת לגילם.
לשיחה עם הילדים חשוב מאוד להגיע כשאתם רגועים. הילדים לוקחים דוגמה מההורים ולומדים מהם איך להתמודד עם מצבי משבר, וכשההורים לחוצים וחרדים – הילדים מבינים מהם שיש סיבה להיות לחוצים וחרדים.
לתקופת הקורונה יש השפעות רגשיות לא פשוטות גם על מבוגרים, ולא תמיד קל לגייס את האמפתיה והנינוחות הדרושים כדי לתווך לילדים את המציאות בלי להבהיל אותם. היציבות הנפשית שלנו כהורים חשובה במיוחד בתקופות משבר, ולכן חשוב לוודא שיש לכם מקורות תמיכה ושיטות התמודדות שמסייעות לכם לשמור על חוסן נפשי.
מותר גם לא לדעת
למרות שחשוב להפגין חוסן, לא צריך לשחק אותה גיבורים ויודעי כל. אי הוודאות חוגגת בתקופה הזו, ומותר גם להגיד לילדים שאין לנו את כל התשובות לשאלות שלהם. אנחנו לא יודעים מתי נוכל לחזור לשגרה או מתי יהיה חיסון, וזה בסדר. כשמדברים עם הילדים, כדאי להפנות את תשומת לבם גם לערכים החיוביים של התקופה: האחדות וההתגייסות העולמית למלחמה בווירוס, שזורעות אופטימיות ותקווה.
לקבלת ייעוץ מקצועי פנו אלינו!
אם אתם מרגישים שהילד/ה שלכם נפגעו בתקופת הקורונה, חברתית, רגשית, אם הילד/ה מתכנס בעצמו, פחות מעוניין להשתתף בפעילות משפחתית או חברתית, מתקשה להירדם בלילה או ששעות השינה שלו הפוכות, מרבה לבלות מול מסכים, יתכן שכדאי להיעזר באנשי מקצוע,
כדאי להגיע לפגישת הכרות כדי לקבל חוות דעת מקצועית, האם מומלץ להתחיל תהליך של טיפול רגשי, האם כדאי לשלב את הילד/ה בקבוצת מיומנויות חברתיות,
בצוות גאיה אנשי מקצוע מגוונים, פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים, תרפיסטים בהבעה ויצירה ועוד.
פנו אלינו, נשמח להכיר אתכם ולתת לכם את חוות הדעת המקצועית שלנו.
