בני האדם הם יצורים חברתיים, ועל אף שיש אנשים שנהנים מקשרים חברתיים יותר ופחות – כולנו זקוקים לממשק חברתי אנושי כלשהו. מהסיבה הזו בדיוק, הסתגרות היא מצב שצריך להדליק לנו נורה אדומה, בין אם אנחנו מרגישים אותו בעצמנו ובין אם אנחנו מזהים אותו בסביבה הקרובה אלינו. מהי בדיוק הסתגרות, מה יכול להוביל להתנהגות מסתגרת, ומהן האפשרויות לטיפול במצב כזה? תשובות לכל השאלות האלה ממש כאן.
בני האדם הם יצור חברתי, אבל רמת החברתיות הזאת כמובן משתנה מאוד בין אדם לאדם. בעוד חלקנו זקוקים לקשרים חברתיים כמו אוויר לנשימה ובקושי מסוגלים לסבול רגע של להיות לבד, יש לא מעט אנשים שנהנים מאוד להיות לבד וזקוקים לזמן שלהם עם עצמם. עד כאן אין בכך שום בעיה, ואדם שהוא מתבודד מטבעו הוא לא בהכרח אדם מסתגר. עם זאת, ישנם גם מצבים בהם ההתבודדות הזאת מגיעה עד כדי הימנעות של ממש מקשרים חברתיים ומכל סוג של תקשורת עם העולם החיצון, גם בהקשרים של משפחה ואנשים קרובים מאוד. מצב זה הוא מה שמכונה הסתגרות – וחשוב להבין מה עומד בבסיס של התופעה הזאת ומה אפשר לעשות בשביל לטפל בה.
קשרים חברתיים נחוצים לנו נפשית ובריאותית
כל מחקר שנערך בנושא התנהגות אנושית, וכל תיאוריה שנהגתה בנושא הצרכים וההתפתחות שלנו כבני אדם – מאמתים כולם את אותה אמירה פשוטה שאיתה פתחנו את דברינו. בני האדם הם יצור חברתי, שזקוק לקשרים חברתיים לא רק בשביל ההנאה והתחושה הטובה שלו אלא כצורך מהותי, נפשי ובריאותי של ממש. בני אדם מרגישים צורך בהשתייכות, צורך בהערכה חברתית, צורך במימוש עצמי וצורך בביטחון – וכולם נגזרת כזו או אחרת של הקשרים החברתיים שאנחנו יוצרים. אנשים שממעיטים בקשרים חברתיים הם אנשים שמפתחים לא פעם הרגלים בריאותיים גרועים, שכן ככל שאנחנו באים במגע עם העולם החיצון פחות כך גם הסטנדרטים ההיגייניים, האסתטיים והבריאותיים שלנו יורדים. גם אנשים שאוהבים להיות לבד לאורך שעות רבות ביום זקוקים לקשרים חברתיים כלשהם, אפילו אם הם מעצבים את הקשרים האלה בצורה ובאופי שנחוצה להם (גם קשרים "מרחוק" נחשבים בהקשר זה). מצב של הסתגרות הוא בדיוק המצב בו אנחנו לא עונים על הצורך האנושי הבסיסי הזה – כשאנחנו מתבודדים ונמנעים מקשרים חברתיים.
מהו בדיוק מצב של הסתגרות?
מצב של הסתגרות הוא מצב שמוכר לכולנו לרוב מגיל הנעורים, ובגיל הזה הוא גם לא בהכרח מעיד על משהו מסוכן או בעייתי. כשאדם מסתגר, הוא בראש ובראשונה ממעיט ביציאה מהבית ואולי אפילו מהחדר שלו. מלבד הבידוד הפיזי של האדם המסתגר, ההסתגרות הפיזית הזאת תלווה בדרך כלל גם בבידוד חברתי "מרצון". אדם שמסתגר ככל הנראה לא יצא לאירועים משפחתיים או חברתיים, לא ייצור קשר טלפוני או בהודעות עם החברים והאנשים הקרובים אליו, ולעתים התפקוד שלו ייפגע אפילו ברמת העבודה והפרנסה. השלב המתקדם יותר של הסתגרות יכול להיות כבר מורכב יותר, כשההסתגרות הופכת אט אט לסוג של הזנחה – יכולים להיות אנשים מסתגרים שממעיטים באכילה, ברחצה או שמחליפים את האינטראקציה האנושית בשימוש בחומרים ממכרים שונים. כמובן שלא כל אדם ועל אחת כמה וכמה בן נוער שסוגר את עצמו בחדר ולא רוצה לדבר עם אף אחד לזמן מה הוא במצב עד כדי כך חמור – אך זו האבן המתגלגלת אליה אנחנו עשויים להגיע.
מה יכול לגרום להתנהגות מסתגרת?
ישנם כמה וכמה מצבים נפשיים שיכולים לבוא לידי ביטוי בהתנהגות מסתגרת – מהפרעות חרדה, דרך דיכאון ועד הפרעות אישיות. נעבור על כמה מהם:
- הפרעות אישיות: בעולם הפרעות האישיות ישנן 2 הפרעות מרכזיות שמתאפיינות בעיקר בהתנהגות מסתגרת, אם כי התהליך הרגשי של שתיהן הוא כמעט הפוך. הפרעת אישיות סכיזואידית מתוארת כמצב בו אדם מביע חוסר עניין מוחלט ביחסים חברתיים ובמיוחד ביחסים רומנטיים וזוגיים, ומציג את עצמו כמתבודד מבחירה. ברוב המקרים גם השפה וההתנהגות של האנשים הללו יביעו קור רגשי – אך לא מצוקה. מנגד, ישנה גם הפרעת אישיות נמנעת, שגם היא מתאפיינת בהימנעות מקשרים חברתיים. עם זאת, ההפרעה הזאת מתאפיינת דווקא באנשים שצמאים לקשרים חברתיים ומחפשים אותם נואשות, אך חרדים מהתגובה של הסביבה שלהם אליהם ולכן מעדיפים להסתגר, חרף האומללות שנגרמת להם.
- הפרעות חרדה: חרדות הן עוד גורם שכיח מאוד להתנהגות מסגרת, כאשר מטופלים שמסתגרים יכולים להביע בכך כמעט את כל עולם הפרעות החרדה. הדוגמה הברורה ביותר לכך היא חרדה חברתית או אגורפוביה – שתי הפרעות חרדה שמוכוונות ספציפית להתנהגות חברתית ולסיטואציות חברתיות, כשההסתגרות היא למעשה הימנעות מהתמודדות עם החרדות האלה. גם הפרעת חרדה כללית יכולה להוביל להתנהגות מסתגרת, במיוחד כשהחרדה הזו משולבת עם מצב דיכאוני. לבסוף, חשוב לציין גם אנשים שסובלים מהתקפי חרדה או הפרעה פוסט-טראומתית – שכן גם במצבים אלה יכולה להתפתח התנהגות מסתגרת ונמנעת כתוצאה מהפחד מפני ההתקפים במקומות ציבוריים וסיטואציות חברתיות.
- דיכאון: המצב הנפשי שמקושר להסתגרות במידה הרבה ביותר הוא מצב של דיכאון קליני או דיכאון מז'ורי. אדם שסובל מדיכאון עשוי לחוש סבל של ממש (או לכל הפחות חוסר הנאה) מקשר חברתי, ועל אף שהוא מבין שההסתגרות לא תגרום לו להרגיש טוב יותר – הוא ינקוט בה.
הסתגרות היא לא מצב שקיים רק בקרב בני נוער
אנחנו מקשרים התנהגות מסתגרת להתנהגות של גיל ההתבגרות, אבל למעשה מדובר במצב שכיח הרבה יותר. בגיל ההתבגרות מדובר, לרוב, במצב שלא צריך לדאוג ממנו – בני נוער צריכים להסתגר כחלק מתהליך ההתבגרות שלהם, וניסיון לכפות עליהם אחרת עשוי שלא להיענות בחיוב. מאידך, גם מבוגרים יכולים להתחיל להסתגר, אפילו בשלב מאוחר מאוד של חייהם. אלו מצבים שצריך לשים אליהם לב, בעיקר כאשר הם מהווים שינוי מההתנהגות הרגילה של האדם. מה שמתחיל בהסתגרות יכול להסתיים במצבים מורכבים נפשית, חברתית ובריאותית, וצריך להיות ערניים למצב כזה בין אם אנחנו אלה שסובלים ממנו ובין אם זה מישהו בסביבתנו הקרובה.
איך מטפלים במצב של הסתגרות?
בשביל לטפל במצב של הסתגרות בצורה טובה, חייבים להבין מה עומד בבסיס ההתנהגות המסתגרת. אם מדובר בהסתגרות כתוצאה ממצב חולף שבו מרגישים שיש צורך להתבודד (כמו למשל אחרי פרידה מבני זוג) – יתכן שלא נדרש טיפול כלל. מאידך, אם מדובר בהתנהגות סדרתית שמגיעה עם סימנים נוספים כמו חוסר הנאה, תחושת חרדה, שינוי רגשי ואפילו שינוי התנהגותי – יש צורך לפנות לטיפול מקצועי. הטיפול יהיה במרבית המקרים נפשי, כאשר ניתן לפנות לאפשרויות כמו NLP, CBT, טיפול רגשי ועוד – לכולם יש יעילות במצבים שיכולים לגרום להסתגרות. במצבי קיצון יתכן שיהיה צורך גם בשילוב של טיפול תרופתי – אך חשוב לזכור שטיפול כזה לא עומד בפני עצמו וחייב להיות משולב עם טיפול נפשי.
מרכז gaya – טיפול רב-תחומי, אישי ואנושי
כשנכנסים לסביבה של אדם מסתגר, חשוב להתאים את הטיפול בו לצרכים שלו ולהעדפות שלו. מלבד זאת, חשוב לבצע את התהליך כולו ברגישות ובצורה אנושית, בכדי לעודד את המטופל להיפתח ולא להסתגר עוד יותר. הצוות הרב-תחומי של מרכז gaya יודע לספק לכל אדם טיפול אישי ואנושי בכל מצב, שמותאם בדיוק לצרכים שלו ושמבוצע על ידי אנשי מקצוע ברמה הגבוהה ביותר.
פנו עכשיו אלינו לתיאום מפגש הערכה ראשוני והכוונה למטפל/ת המתאימים ביותר: 09-8855246
