ביישנות היא תחושה טבעית שעולה בכולנו מדי פעם. כשאנחנו מגיעים למקום חדש או נפגשים עם אנשים לא מוכרים, רבים מאיתנו יחושו אי נוחות או חשש שמאפיינים ביישנות.
ילדים ביישנים הם אותם ילדים שקטים במיוחד, שממעטים ליצור אינטראקציות חברתיות, ומתחמקים באופן קבוע מכל סיטואציה שבה הם יימצאו במרכז העניינים. במקרים רבים, הביישנות של תקופת הילדות חולפת ככל שהילד מתבגר, ורוכש כלים שמאפשרים לו להתגבר על הנטייה לביישנות, אבל בחלק מהמקרים, הביישנות הופכת להיות תכונה אישיותית. אנשים שסובלים מביישנות ברמה שמקשה עליהם לקיים חיים חברתיים תקינים ופוגעת בצורה משמעותית באיכות חייהם, יאובחנו לעתים כבעלי הפרעת אישיות נמנעת.
מהי הפרעת אישיות נמנעת?
הפרעת אישיות נמנעת היא הפרעה שמסווגת תחת אשכול ג' של הפרעות האישיות, לצד הפרעת אישיות תלותית והפרעת אישיות טורדנית-כפייתית. המאפיין העיקרי של הפרעה זו הוא רגישות קיצונית וחסרת פרופורציה לדחייה, אשר עלולה להוביל את הסובלים ממנה לקיים אורח חיים מבודד ומנותק מהחברה.
על אף הקושי של הסובלים מהפרעת אישיות נמנעת ליצור קשרים חברתיים, הם זקוקים ומשתוקקים לחברה. הם יצליחו לקיים אינטראקציה חברתית רק במידה והם מקבלים מהצד השני ערובה חזקה לכך שלא יידחו.
מאפיין נוסף של הפרעת אישיות נמנעת הוא ערך עצמי נמוך ורגשי נחיתות. הסובלים מההפרעה נוטים להפגין חוסר החלטיות. כאשר הם נמצאים בחברה, הם חווים תחושת חרדה לנוכח הסיכון שהם יושפלו, יובכו או יושמו ללעג בפני הסובבים אותם. להרגשה הזו פעמים רבות אין קשר למציאות, אך מאחר והסובלים מההפרעה רגישים במיוחד לכל סימן של רתיעה מהם, הם עלולים למצוא את עצמם נפגעים גם מהבעת פנים, מבט, או תזוזה הצידה של בן שיחם.
הסובלים מהפרעת אישיות נמנעת יאובחנו גם כסובלים גם מחרדה חברתית, הגם שלא כל הסובלים מחרדה חברתית סובלים גם מהפרעת אישיות נמנעת. המאפיין שמבדיל בין הפרעת אישיות נמנעת לחרדה חברתית הוא ההימנעות מסיטואציות חברתיות כמנגנון התמודדות.
השכיחות של הפרעת אישיות נמנעת עומדת על כ-2.4 אחוז מהאוכלוסייה הכללית, והסובלים ממנה מהווים כ-10 אחוז מהמטופלים במרפאות בתחום בריאות הנפש. היא שכיחה באופן זהה אצל גברים ואצל נשים.
כיצד מתפתחת ההפרעה?
למרות שכיום אין עדיין מחקרים המצביעים על נסיבות חד משמעיות שמובילות להתפתחות של הפרעת אישיות נמנעת, מקובל להניח שקיים בסיס ביולוגי מסוים להפרעה. הבסיס הזה הוא מעין דפוס אישיות מולד, שמתבטא כבר בילדות המוקדמת ולעתים אפילו בתקופת הינקות.
אנשים עם נטייה מולדת לביישנות קיצונית לא בהכרח יפתחו את ההפרעה – יש חשיבות רבה במקרים כאלו להשפעה של הסביבה. מקובל לחשוב כי הפרעת אישיות נמנעת נוצרת במפגש בין ביישנות מולדת לבין הורות ביקורתית יתר על המידה, או לחילופין חוויית דחייה של הילד מצד ההורים. ילדים כאלה יגלו רגישות גבוהה גם לדחייה ולשיפוטיות מצד בני גילם, דבר שעלול ליצור מעין מעגל של דחייה והתרחקות. בצורה זו, הביישנות המולדת הופכת לדפוס כרוני שמוטבע באישיות של האדם.
כיצד מאבחנים נהפרעת אישיות נמנעת?
האבחון של הפרעת אישיות נמנעת נעשה על ידי פסיכיאטר. על מנת לאבחן את ההפרעה, המטופל צריך להפגין דפוס יציב ונרחב של הימנעות ממצבים חברתיים, לצד רגישות גבוהה במיוחד לביקורת והערכה עצמית נמוכה. הסובלים מההפרעה ידווחו על תחושה מתמשכת של חוסר שייכות וחוסר התאמה, אשר תחילתה בסוף גיל ההתבגרות או בבגרות המוקדמת.
תחושות אלו יבואו לידי ביטוי לפחות בארבעה מבין ההקשרים הבאים:
- הפחד מביקורת, אי הסכמה או דחייה, מביא את האדם להימנע ככל הניתן מפעילות תעסוקתית שכרוכה ביחסים בינאישיים. במקום העבודה, אדם המתמודד עם הפרעת אישיות נמנעת יבחר בדרך כלל בתפקיד שלא דורש ממנו מגע בינאישי עם לקוחות או הפעלת סמכות כלפי עובדים זוטרים יותר.
- האדם מסרב ליצור קשרים חברתיים או לקחת חלק באירועים חברתיים, אלא אם הוא יודע בוודאות שיתקבל בחיבה.
- האדם שומר על התנהגות מאופקת ומסוגרת גם בתוך מערכות יחסים אינטימיות, מתוך חשש ללעג מצד בני הזוג.
- המחשבה על סיטואציות חברתיות מעוררת חרדה, שמביאה למחשבות חוזרות על חוויות אפשרויות של ביקורת או דחייה.
- האדם סובל מחסמים ועכבות בסיטואציות חברתיות חדשות, הנובעים מתחושה של חוסר התאמה ורגשי נחיתות.
- האדם תופס את עצמו כנחות מבחינה חברתית או כבעל אישיות לא מושכת, ונוטה להיות קשה וביקורתי כלפי עצמו.
- הפחד מלעג, ביקורת או דחייה מונע מהאדם ליטול סיכונים אישיים או לקחת חלק בפעילויות חדשות.
אילו השלכות יש להפרעה על החיים האישיים?
הפחד העז מדחייה עלול לגרום לסובלים מהפרעת אישיות נמנעת להדחיק רגשות שנתפסים על ידי החברה כשליליים, כגון עצב, תסכול, או פחד. הם יעשו מאמצים גדולים לרצות את סביבתם הקרובה על מנת להימנע מדחייה.
להסתרה של רגשות עלולות להיות השלכות קשות על מערכות היחסים של האדם. עבור הסובלים מהפרעת אישיות נמנעת מדובר במכה כפולה: עד שהם הצליחו ליצור קשר כלשהו, הם מסכנים אותו בכך שהם דבקים בדפוסי הימנעות גם בתוך הקשר. לדוגמה, בעלי הפרעת אישיות נמנעת עלולים להתמהמה, במודע או לא במודע, כאשר עליהם לבצע צעדים של התקרבות לאדם השני, ההכרחיים להצלחת הקשר. דפוס נוסף שהם עלולים להפגין הוא קושי רב להתמודד עם מורכבויות הנוצרות בתוך הקשר. במקרים של קונפליקט, שהם חלק טבעי מכל קשר, הסובלים מהפרעת אישיות נמנעת נוטים לסגת לעולמם הפנימי או לברוח מהקשר.
מאפיינים אלו יכולים להפוך כל קשר למאתגר במיוחד, ויש להם השפעה גדולה על מערכות יחסים אינטימיות. גם בקשרים ארוכים ויציבים, האדם הסובל מהפרעת אישיות נמנעת עלול לחוות אפיזודות חוזרות ונשנות של ריחוק ושל הימנעות מבן או מבת הזוג. עבור בני הזוג, מדובר בחוויה קשה ומתסכלת.
זוגיות עם אדם הסובל מהפרעת אישיות נמנעת עלולה להיות מבלבלת ומאתגרת, ולעתים נדרש טיפול פסיכולוגי פרטי או זוגי על מנת לסייע לאדם הסובל מההפרעה ולבן או בת זוגו.
איך מטפלים בהפרעת אישיות נמנעת?
טיפול פסיכותרפי הוכח כיעיל בטיפול בהפרעת אישיות נמנעת, ולעתים קרובות הוא ישולב גם עם טיפול פסיכודינמי. בנוסף, קיימת אפשרות של טיפול קבוצתי, שגם הוא עשוי להביא לתוצאות טובות. הסובלים מהפרעת אישיות נמנעת נעזרים פעמים רבות בפורומים וקבוצות תמיכה וירטואליות, במסגרתם הם יכולים לשתף וללמוד מניסיונם של מתמודדים אחרים.
לעתים משולב גם טיפול תרופתי, לרוב באמצעות נוגדי חרדה ודיכאון מקבוצת SSRI. טיפול תרופתי יכול לסייע רבות במידה והוא נעשה במקביל לטיפול פסיכולוגי. הטיפול התרופתי ניתן רק על ידי פסיכיאטרים, שמלווים את המטופלים לאורך כל תקופת השימוש בתרופה.
כיצד אנו יכולים לסייע במרכז gaya?
מרכז gaya הינו מרכז טיפולי רב תחומי, המציע טיפול מותאם לכל שכבות הגיל. אנו מציעים מגוון רחב של טיפולים בשיטות ובגישות שונות ומתאימים את אופן הטיפול כך שיענה על הצרכים הספציפיים של כל מטופל. במרכז פועל צוות מגוון הכולל פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים, עובדים סוציאליים קליניים ועוד, אשר ישמחו לעמוד לשירותכם ולהעניק לכם טיפול אישי, רגיש ואמפתי. הצוות שלנו יוכל לסייע בהתמודדות עם הפרעת אישיות נמנעת ועם תסמיניה, ולהעניק תמיכה למתמודדים, ובמקרה הצורך גם לבני הזוג ולמשפחותיהם.
על מנת לקבל שיחת ייעוץ ראשונית פנו אלינו עכשיו
