אובדן הכרה, או התעלפות, הוא מצב שיכולים להיות לו גורמים רבים. אחת הסיבות השכיחות ביותר לאובדן הכרה, אך גם המורכבות ביותר מבחינה רפואית וטיפולית, הוא מצב של חרדה. מה בדיוק גורם לנו להתעלף מרוב חרדה, מה מצב כזה אומר ומה אפשר לעשות בשביל לטפל בהתעלפויות מהסוג הזה? ננסה לתת לכם את כל המידע הרלוונטי.
התעלפות, או בשמה הרפואי סינקופה, היא מצב של אובדן הכרה זמני ופתאומי, שמתמשך בדרך כלל למספר שניות. אצל רוב האנשים שסובלים מהתעלפויות (ויכולות להיות לכך סיבות רבות), ההתעלפות תהיה פתאומית לאחר מספר רגעים של סימנים מקדימים (כמו סחרחורת, הזעה או תחושת חום), ותחלוף במהירות גם כן. התעלפות יכולה להיגרם כתוצאה ממצבים רפואיים רבים – החל בהתייבשות וחום וכלה בבעיות כלי דם או בעיות נוירולוגיות. עם זאת, אחת הסיבות השכיחות ביותר להתעלפות (מעט שונה מבחינה פיזיולוגית מהתעלפות "אורגנית") היא חרדה – וחשוב להבין היטב את הקשר בין חרדה לבין התעלפות.
התעלפות מחרדה – מה זה אומר?
התעלפות מחרדה היא מצב ייחודי מבחינה רפואית, גם בהקשרים של חרדה וגם בהקשרים של התעלפות. מבחינה רפואית, התעלפות (סינקופה) היא אובדן הכרה רגעי עם התאוששות מהירה יחסית, שנגרם לרוב כתוצאה משינויים בזרימת הדם שלנו, בעיקר באזור המוח. התעלפות מחרדה היא מצב שונה, שמי שחווה אותו עשוי לא להראות שום סימנים מובהקים מבחינה פיזיולוגית, אך עדיין לאבד את ההכרה באופן פתאומי. גם בהיבט של חרדה, התעלפות היא סימפטום יחסית ייחודי – התקפי חרדה, גם חמורים, מתאפיינים במודעות גבוהה יותר למה שקורה בגוף שלנו מבחינה פיזיולוגית, והעצמה של תחושות רגילות (דפיקות לב למשל) לתחושות מועקה של ממש. אובדן הכרה הוא אם כך ביטוי קיצוני למדי של חרדה – אך למרבה הצער גם כזה שאינו נדיר במיוחד. נבין את זה קצת יותר לעומק כשנבין איך עובדת חרדה.
איך עובדת חרדה?
חרדה היא רגש אנושי בסיסי ואפילו רצוי, אבל ישנם מצבים בהם היא עוברת לנהל אותנו במקום להיות עוד רגש אחד ממכלול הרגשות שלנו. אלו הם מצבים של הפרעות חרדה, שהביטוי הקיצוני ביותר שלהם הוא התקפי חרדה (או פניקה). התקפי חרדה הם מצבי קיצון שמתרחשים לרוב לאורך זמן לא ממושך (חצי שעה לכל היותר), ובהם מרגישים חרדה קיצונית עם סימנים פיזיולוגיים משמעותיים, עד כדי אובדן הכרה של ממש. התקף החרדה יכול להתרחש בתגובה לגירוי מעורר חרדה כלשהו בקרב אנשים שסובלים מפוביות או בקרב מי שסובל מהפרעת חרדה פוסט-טראומתית, אך באותה המידה גם יכול לקרות ללא כל גירוי מקדים נראה לעין, בהפרעת פניקה או בהפרעה פוסט-טראומתית גם כן.
סימנים של התקף חרדה
להתקפי חרדה יכולים להיות כמה וכמה סימנים אופייניים, שהתעלפות היא רק אחד מהם:
- הזעה – אדם בהתקף חרדה עשוי להרגיש שהוא מזיע באופן בלתי נשלט, או לחוש תחושה של זיעה קרה.
- דפיקות לב – תחושה של דפיקות לב מואצות, חזקות במיוחד או אפילו כואבות היא אחד הסימנים המובהקים להתקפי חרדה, לא פעם כשלב מקדים לפני התעלפות.
- רעד – התקפי חרדה יכולים להתבטא ברעד בכפות הידיים או ברעד שמורגש בגוף כולו.
- תחושת חוסר אוויר וחוסר יכולת לנשום או "לקחת אוויר".
- סחרחורות וחוסר יציבות.
- תחושת ניתוק – התקפי חרדה יכולים להוביל לתחושה של ניתוק מהגוף (שנקרא גם דה-פרסונליזציה) או של ניתוק מהסיטואציה שבה נמצאים (דה-ריאליזציה).
- תחושת פחד קיצונית, שמוגדר לא פעם כפחד מוות.
אלו רק חלק מהסימנים האפשריים של התקפי חרדה, ולמען האמת כל מטופל ומטופלת שסובלים מהתקפי חרדה מציגים סל ספציפי של סימפטומים שהם חווים. התעלפות, בהקשר זה, היא ייחודית יחסית, לא משום שהיא נדירה (היא לא כל כך) אלא משום שאנשים יכולים לחוות אותה גם אם מעולם לא התעלפו לפני כן בהתקף חרדה. התעלפות מחרדה יכולה להיות סימפטום "חדש" של התקף חרדה קשה, ולפעמים היא לא תחזור על עצמה בהתקפי החרדה הבאים – אך החוויה שנוצרה היא כל כך קשה, שאנחנו נמצאים בחרדה מפני אובדן השליטה וההכרה שבהתקף החרדה.
מה עושים נגד התעלפויות מחרדה?
ברגע שבו נמצאים בהתקף חרדה שמוביל בסופו של דבר להתעלפות, אין כל כך הרבה מה שאפשר לעשות נגד ההתעלפות. הדרך הטובה ביותר למנוע את ההתעלפות היא לנסות למתן או לשלוט בהתקף החרדה, ואם מדובר בהתקפי חרדה קשים שמטופלים תרופתית באמצעות בנזודיאזפינים – זוהי אפשרות סבירה. עם זאת, חשוב להדגיש שטיפול שכזה ממש לא יפתור את הבעיה לטווח הארוך, ולא בהכרח יצליח למנוע את התקף החרדה הבא ואת ההתעלפות הבאה כתוצאה ממנו. לא פעם, אדם שסובל מהתקפי חרדה ידע מראש כבר מה יכול לסייע לו במהלך ההתקפים, וכך נדרשת מערכת תמיכה טובה לאדם הזה בסביבתו הקרובה. גם כאן יהיה מדובר בטיפול סימפטומטי – ובשביל לטפל בהתעלפות בצורה לא סימפטומטית צריך לטפל במה שגורם להן, שהוא כמובן החרדה.
בשביל לטפל בהתעלפות, צריך לטפל בחרדה
באופן כללי, בעולם הטיפולי הדבר הנכון יותר הוא כמעט תמיד לטפל במצב הבסיסי שגורם לבעיה (underlying cause) ולא בהכרח או באופן בלעדי בסימפטומים שלו. אדם עם סוכרת שמרגיש נימול בכפות הרגליים יקבל קודם כל טיפול לאיזון הסוכר, ולא טיפול נוירולוגי בשלב ראשון – שכן טיפול בבעיה הבסיסית בדרך כלל נדרש בשביל לטפל במצב הסופי, וברוב המקרים יהיה בלתי אפשרי לטפל בסימפטום בלי לטפל בבעיה. כך המצב גם בכל מה שנוגע להתעלפות כתוצאה מחרדה. אדם שסובל מהתקפי חרדה, בין אם כחלק מהפרעת חרדה "קלאסית" ובין אם כתוצאה מפוביות או מהפרעת חרדה פוסט-טראומתית, זקוק למסגרת טיפולית שתטפל בראש ובראשונה בחרדה שלו. ברגע שבו החרדה תהיה מנוהלת טוב יותר, התקפי החרדה יהיו הרבה פחות שכיחים, וכך גם ההתעלפות תקרה הרבה פחות.
הטיפול עצמו יכול להיות מגוון למדי, בהתאם לסוג האבחנה שממנה סובל המטופל ולאופי הטיפול המתאים ביותר לצרכים שלו. טיפולים כמו NLP ו-CBT הוכיחו את עצמם לא פעם כיעילים מאוד בהתמודדות עם הפרעות חרדה שונות ועם פוביות ספציפיות. מלבד זאת, ישנם גם טיפולים פסיכולוגיים ורגשיים, וישנה גם אפשרות של פנייה לטיפול תרופתי. בהקשר של טיפול תרופתי בחרדה חשוב לזכור שהטיפול התרופתי בפני עצמו לא תמיד מספיק, ויש לא פעם צורך לשלב אותו גם עם טיפול נפשי בכדי להגיע לתוצאות הטובות ביותר.
מרכז gaya – הכתובת שלכם לטיפול בחרדה
אם אתם סובלים מהתקפי חרדה שמובילים גם לאובדן הכרה, עליכם לטפל בחרדה הזאת בצורה המקצועית ביותר והיעילה ביותר שניתן, בליווי צוות רב-תחומי שיידע להתאים לכם את אופי הטיפול הנכון ביותר עבורכם. מענה כזה יינתן במלואו במסגרת הטיפול של מרכז gaya – מרכז טיפולי רב-תחומי, עם התמחות מיוחדת בכל מה שנוגע לטיפול בחרדות. עם מטפלי ומטפלות NLP, CBT, רפואה משלימה, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה ועוד, אנחנו יודעים לנתח כל מטופל בצורה הטובה ביותר, להגיע לשורש הבעיה, ולספק את הפתרונות המיטביים.
אפשר לעשות שינוי, פנו אלינו עכשיו לתיאום פגישה הערכה והתחילו בתהליך השינוי: 09-8855246
