השירות הצבאי הוא שלב שכמעט כל אדם במדינת ישראל עובר, אך לא מדובר בשלב שאפשר לבטל מבחינה רגשית ונפשית. בין אם מדובר בשירות קרבי ובלוחמה, ובין אם בשירות עורפי ו"ג'ובניקי" – המערכת הצבאית קשה ומורכבת, והשירות בה דורש מוכנות רגשית ונפשית שלא תמיד קיימת אצל בני ובנות 18. במצבים אלה, וכמובן שגם במצבי קיצון שעולים בשל חוויות קשות במהלך השירות, חיילים רבים חווים התקפי חרדה במהלך שירותם הצבאי.
בישראל מונהג חוק גיוס חובה, מרגע הקמת צבא ההגנה לישראל ועד ימינו. לפי חוק זה, כל גבר ואישה המגיעים לגיל 18 מחויבים בשירות צבאי באורך של כשנתיים ו-8 חודשים (לגברים) או שנתיים (לנשים). זאת אלא אם קיבלו פטור מיוחד בשל מצב רפואי, נפשי, רקע אישי או בשל השתייכות עדתית או מגזרית. פירוש הדבר הוא שרוב הצעירים בישראל מוצאים את עצמם, במסגרת צבאית נוקשה וקשוחה, שעה שבני גילם ברחבי העולם הולכים לקולג' או פורשים את כנפיהם להרפתקאות שונות. ברור, אם כן, מדוע רבים מהמשרתים בצבא מפתחים הפרעות חרדה וסובלים ממצבים של התקפי חרדה. יחד עם זאת לא תמיד ברור מה נכון לעשות מול המצב הזה.
מהו התקף חרדה וממה הוא נגרם?
התקפי חרדה הם מצבים אקוטיים, בהם אנחנו חשים תחושה קיצונית של פחד או של חרדה, שמלווים בתסמינים פיזיים שונים שיכולים להיות שונים מאוד בין אדם לאדם. התסמינים השכיחים ביותר הנלווים להתקפי חרדה הם הזעה מוגברת, תחושת חום, תחושה של דפיקות לב מואצות וחזקות (פלפיטציות), תחושה של חוסר אוויר ושל מחנק, כאבים בחזה, סחרחורות שיכולות להגיע עד אובדן הכרהועוד.
הגורמים שמובילים להיווצרות ולהתפרצות של התקפי חרדה יכולים להיות גם הם מגוונים מאוד, והדבר אף משפיע על סוג האבחנה של המצב שעומד בבסיס ההתקפים. התקפי חרדה שנגרמים בעקבות טריגר ספציפי, הקשור לטראומה שהאדם חווה בעבר, הם התקפי חרדה פוסט-טראומטיים שמאפיינים את האבחנה הספציפית הזאת. התקפי חרדה בעקבות טריגר ספציפי שהוא פשוט גורם ממנו האדם מפחד, קשורים אולי לפוביה שממנה האדם סובל. התקפי חרדה שמתפרצים ללא טריגר ספציפי יהיו בדרך כלל חלק מהפרעת פניקה, המתאפיינת בהתקפי חרדה כסימפטום מרכזי.
במערכת הצבאית, כל האפשרויות הללו בהחלט סבירות מאוד.
המערכת הצבאית מלאה בגורמים מעוררי חרדה
גם אדם בריא לחלוטין מבחינה נפשית, ככל הנראה יחווה חרדה מסוימת כשהוא פוגש לראשונה במערכת הצבאית. עם כניסתנו למערכת זו, אנחנו חווים (במקרים רבים לראשונה) ריחוק מהבית ומהמשפחה שלנו, ונאלצים להסתדר ולהתחבר עם אנשים שלעיתים רחוקים מאיתנו מאוד מבחינה תרבותית וחברית. אנחנו צריכים להתמודד עם נשק ועם לחימה כבר בשלב הטירונות, וככל שהשירות הוא קרבי יותר, כך גם גורמי החרדה הממשיים והמיידיים הם שכיחים יותר. כמובן שבקרב חיילים לוחמים שחוו פעילות מבצעים ולחימה, ובמיוחד בקרב לוחמים שאיבדו חברים ושהו בסכנת חיים של ממש, התקפי חרדה פוסט-טראומטיים הינם שכיחים מאוד – עוד במהלך השירות הצבאי ולמרבה הצער עוד יותר לאחר השחרור.
לא רק לוחמים וחיילים קרביים סובלים מהתקפי חרדה
כמובן שלא רק חיילים לוחמים סובלים ממצבי התקפי חרדה בצבא. למעשה, רוב החיילים בצבא כיום הם חיילים עורפיים ותומכי לחימה, וגם רבים מהם פונים לטיפול נפשי בשל מצבים של התקפי חרדה. עצם השירות הצבאי והיותם של הצעיר או הצעירה חלק מהמערכת הצבאית, יכולים להיות מספיקים בשביל לעורר חרדה. כך גם עצם הריחוק מהבית והלחץ והעומס הקשורים בעבודה במערכת הצבאית. חיילים עורפיים לעתים יבצעו פעולות ויקבלו החלטות שישפיעו השפעה משמעותית על תוצאות של לחימה ועל חיי אדם – וזו מצוקה שלא פשוט להתמודד איתה בלי התמיכה המתאימה. גם אם אין שום טריגר ספציפי, זה לא אומר שהחרדה היא פחות אמיתית ופחות ראויה לטיפול.
חוסר טיפול מתאים במצבי חרדה יכול לדרדר אותם באופן משמעותי
לצערנו, המערכת הצבאית לא תמיד מצטיינת בטיפול ובדאגה לחיילים שחווים מצוקה נפשית בכלל, ולחיילים שחווים התקפי חרדה בפרט. המצב הזה מצער במיוחד משום שאנחנו יודעים מה המשמעות של התקפי חרדה והפרעת חרדה שאינם מטופלים, ועד כמה המצב הזה יכול להידרדר לאחר השירות הצבאי. טיפול לא מתאים או העדר טיפול בהתקפי חרדה בצבא, יכול להפוך להפרעת חרדה משמעותית עוד יותר, שתלווה את הצעיר שנים רבות לאחר סיום שירותו הצבאי. לא נדיר למצוא צעירים שחוו אירועים טראומטיים במהלך שירותם הצבאי, שלאחר השירות בוחרים להשכיח זאת ולטפל באופן עצמאי בחרדה – באמצעות סמים או מנגנוני הדחקה מתקדמים, שגוררים בבוא העת הפרעות קשות עוד יותר. מאידך, אנחנו גם רואים איך מענה טיפולי מתאים, שמצליח לטפל בגורמי החרדה בשלב מוקדם ולעבד את החוויה שהובילה לחרדה בצורה בריאה, יכול להיות בעל השפעה חיובית משמעותית ביותר ביצירת בריאות ואיזון נפשיים במבט קדימה.
מה צריך לעשות בשביל לטפל בחרדה במערכת הצבאית?
המערכת הצבאית צריכה לעשות לא מעט בשביל להצליח לטפל בהתקפי חרדה בצבא בצורה נכונה. בתור התחלה, יש צורך במערכת ענפה הרבה יותר של בריאות נפש בצבא. כיום, חייל שחווה מצוקה נפשית ורוצה לראות מומחה לבריאות הנפש, עלול לחכות זמן רב אלא אם הוא מביע מחשבות אובדניות כלשהן. בהתאם לכך, מצבים שדורשים טיפול יכולים להיות מוזנחים לאורך חודשים ארוכים או לא לקבל טיפול כלל. מלבד הצורך בתשתיות טובות יותר במערכת בריאות הנפש הצבאית, יש צורך במודעות גדולה יותר של המפקדים וגם של ההורים למצבי החרדה ולאופן שבו הם מתבטאים. ברגע שבו הסביבה תדע טוב יותר כיצד לזהות התקפי חרדה וכיצד לסייע במהלכם, החיילים והחיילות שזקוקים לטיפול מקצועי עבור החרדה שלהם יקבלו את המענה לו הם זקוקים יותר ויותר. אנו ממליצים קודם כל לפנות לעזרה בתוך המסגרת הצבאית, על החייל לפנות למפקדו הישיר ולעדכן על המצב ולבקש הפניה לפסיכולוג צבאי או קב"ן. במידה והמערכת הצבאית עצמה עדיין לא תדע לעזור במצבים אלה, הדבר הנכון לעשות הוא לפנות לגורם טיפולי אזרחי.
במידת הצורך, יש לפנות לגורם מקצועי שחיצוני למערכת הצבאית
כפי שהסברנו, המערכת הצבאית לא תמיד (ואולי אפילו ברוב המקרים לא) תדע לטפל ולתת מענה נכון למצב של התקפי חרדה בצבא. לכן, אם ילדכם או מישהו שקרוב אליכם חווה מצבים כאלה, חשוב לדעת גם לפנות לגורם טיפולי אזרחי וחיצוני למערכת הצבאית עבור טיפול במצב זה, שכן אסור בתכלית האיסור להזניחו. טיפול מקצועי במצבי החרדה, שיורד לשורש החרדה ומצליח לסגל הרגלים בריאים יותר ודפוסי מחשבה בריאים יותר ונקיים מחרדה, יכול לספק איכות חיים משמעותית מאוד במבט קדימה עבור החייל הצעיר. כך ניתן למנוע התדרדרות של מצבי החרדה ושל המצב הנפשי הכללי במבט קדימה. כהורים, כמפקדים וכחלק מהחברה הישראלית והמערכת הצבאית – מדובר בהשקעה חשובה מאין כמותה.
מרכז gaya – לטיפול בהתקפי חרדה, גם בקרב חיילים
אם אתם מחפשים מרכז טיפולי איכותי למצבי חרדה עבור חיילים וחיילות, הגעתם למקום הנכון. במרכז gaya תמצאו צוות רב-תחומי נרחב עם מומחיות יתרה בטיפול במצבי חרדה ובהתקפי חרדה, באמצעות פרקטיקות טיפוליות שונות. בין אם אתם זקוקים לפסיכולוג, לפסיכותרפיסט, למטפלי CBT, NLP או אפילו למיינדפולנס או לטיפול במגע וביצירה – אצלנו תמצאו את אנשי המקצוע המתאימים עבורכם ועבור החייל או החיילת שלכם.
פנו אלינו לתיאום מפגש ייעוץ ראשוני והכוונה למטפל המתאים ביותר: 09-8855246
