נפש האדם היא מערכת מורכבת מאוד, שגם היום אנחנו לא יכולים להבין בצורה מלאה ושלמה לחלוטין. מה מוביל אדם למצב בו הוא מרגיש חוסר חשק ורצון לחיות, אילו מצבים יכולים להיות קשורים להתפתחות של מצב כזה, ומה עושים בשביל לטפל במצב הזה ולמנוע אותו? כל השאלות האלה חשובות מאוד – לא רק בעולם הטיפולי אלא בעולם האנושי כולו. ננסה לרדת לעומק המצב הזה קצת יותר ולהבין מה אפשר לעשות – גם כסביבה תומכת וגם בהקשרים טיפוליים.
אין אדם שלא סבל בשלב כזה או אחר של חייו ממצוקה נפשית כלשהי. מצוקות כאלה יכולות להיות רגעיות או זמניות, ובאותה מידה הן גם יכולות ללוות אותנו לאורך חודשים ושנים רבות. מצב של חוסר רצון לחיות הוא חלק מאותן מצוקות נפשיות, והוא יכול להיות קשור למצבים פסיכיאטריים שונים אך גם למצבים רגשיים שונים. חשוב להבין מה זה בדיוק אומר, וחשוב להבין מה אנחנו יכולים לעשות בשביל להיות ערניים יותר לסביבה הקרובה שלנו ולהבין כשאנחנו פוגשים במצבים כאלה. אבל קודם, חשוב להבין מה יכול לגרום לאותה תחושת חוסר חשק ורצון לחיות, וכיצד היא מתבטאת לרוב.
חוסר רצון לחיות או אובדנות?
קשה לשים את האצבע על הפירוש המדויק של המושג "חוסר רצון לחיות". למעשה, מבחינה טיפולית יכולים להיות למושג הזה פירושים רבים, וחשוב לעמוד על ההבדל ביניהם בשביל להבין מה בדיוק המצב שממנו האדם שמתאר חוסר רצון כזה סובל. המצב החמור ביותר שיכול להיות קשור למושג הזה, שהוא גם זה שבוודאי חושבים עליו בשנייה הראשונה, הוא מצב של אובדנות, כלומר רצון אקטיבי לסיים את החיים בטרם עת. אובדנות היא מצב עבורו צריך לקבל סיוע מקצועי שנחשב בגדר חירום, שכן מדובר במצב מסכן חיים של ממש. אחוז לא מבוטל מהאוכלוסייה בעולם המערבי יסבול מתופעות של אובדנות לאורך חייו, וכחברה התפקיד שלנו הוא להיות ערניים להבעות אובדנות בסביבה שלנו, ולדעת להפנות לגורם טיפולי מקצועי.
חוסר חשק לחיות הוא לא בהכרח אובדני
למרות שאובדנות היא המצב שרובנו נחשוב עליו בשנייה הראשונה כשמתואר לנו חוסר רצון לחיות, רוב המצבים בהם אדם יתאר תחושה של חוסר רצון או חוסר חשק לחיות לא יהיו בהכרח מצבים אובדניים. ברוב המקרים בהם אנשים סובלים מתחושה כזאת, הם מתארים ירידה כללית בהנאה שלהם מההרגלים, התחביבים והסביבה היום יומית שלהם. לא נדיר לפגוש אנשים שמתארים שאותן הפעולות והמעשים שהם רגילים לעשות לאורך זמן רב ולהפיק מהם הנאה, לפתע כבר לא מעניקים להם את אותו הסיפוק. אנשים יכולים לתאר ירידה בצורך לאכול, ירידה בצורך לישון ו"בריחה" לחומרים משני תודעה שונים כחלק מאותה תחושה, שבשפה המקצועית קוראים לה אנהדוניה. אנהדוניה לא בהכרח תגיע עם אובדנות, ולמעשה במרבית המקרים מי שסובל ממנה מתאר שאין לו מחשבות אובדניות ושהוא מבין את המחיר של מעשה אובדני עבורו ועבור הסביבה שלו – מה שרק מעצים את הסבל שנגרם לו מחוסר ההנאה מחיי היום יום שלו.
תחושת חוסר חשק לחיות יכולה להיות חלק מהפרעות ומחלות שונות
בין אם מדובר באובדנות ובסכנת חיים של ממש, ובין אם מדובר באנהדוניה שפוגעת באופן אנוש באיכות החיים של מי שסובל ממנה, חוסר רצון לחיות יהיה במקרים רבים חלק מהפרעה או תסמונת רחבה יותר שמשתייכת לעולם הפסיכיאטרי. המחלה המוכרת ביותר הקשורה לשני המצבים האלה היא הדיכאון, או בשמה המקצועי – דיכאון מז'ורי. אנהדוניה היא אחד מהתנאים הבסיסיים ביותר לאבחנה של דיכאון, בו המטופל מתאר ירידה משמעותית בהנאה מדברים וסיטואציות שהסבו לו הנאה גם זמן קצר לפני כן. דיכאון יגיע גם במקרים רבים עם שינויים בהרגלי השינה והאכילה, בידוד חברתי ותחושות חרדה קשות. מצב הקיצון שיכול להתפתח כתוצאה מדיכאון הוא כמובן מצב של אובדנות. כ-25% מכלל האנשים שסובלים מדיכאון מז'ורי מתארים מחשבות אובדניות משמעותיות, וכ-10% מהם יגיעו לכדי ניסיון התאבדות. 60% מכלל ניסיונות ההתאבדות נגרמים כתוצאה מדיכאון, וכ-15% מכלל הניסיונות הללו יסתיימו בהצלחה, כך שללא ספק מדובר בתופעה שצריכה להדאיג אותנו.
איך אפשר לזהות תחושות כאלה, ומה אפשר לעשות?
ישנם כמה וכמה דברים שכל אחד מאתנו יכול לעשות בשביל להיות ערני יותר ורגיש יותר למצבים של חוסר חשק לחיות או דיכאון של ממש בסביבה הקרובה אלינו. הדבר נכון גם כלפי עצמנו, אם כי לרוב יהיה לנו קשה להיות ביקורתיים כלפי עצמנו בהקשר זה עד שהמצב כבר יכול להיות חמור למדי. האם אדם כלשהו בסביבה הקרובה שלכם (בן משפחה/חבר) לפתע החל להתבודד מבחינה חברתית, ואתם שומעים מחברים ובני משפחה נוספים שהוא כבר לא נוכח כשם שהיה בעבר? יתכן שמדובר בשינויים מסוימים בהרגלים החברתיים ותו לא, אך יתכן גם שמדובר בתסמינים מוקדמים של דיכאון. עוד תסמינים שאפשר להיות ערניים אליהם הם שינויים משמעותיים בהרגלי השינה (שינה ממושכת מאוד עד הצהריים, או לחילופין הימנעות משינה וחוסר יכולת להירדם), שינויי אכילה ומשקל דרסטיים, ירידה במצב ההיגייני ועוד.
בכל מצב כזה, הדרך הנכונה לפעול היא כמובן ברגישות רבה. עלינו להעלות בפני האדם הקרוב אלינו את האפשרות לפיה הוא או היא מרגישים קצת פחות טוב, ולנסות להתעניין בעדינות בתחושות האלה. אדם שסובל ממצב של אנהדוניה או של אובדנות יפיק את התועלת הרבה ביותר מטיפול מקצועי, ועלינו לנסות להכווין את השיחה לקבלת עזרה וטיפול.
כיצד מטפלים במצבים מורכבים אלה?
טיפול במצבי דיכאון, אנהדוניה ואובדנות הוא בהכרח טיפול רב-תחומי, שיהיה במקרים רבים ממושך ומורכב ויכלול שילוב של דיסציפלינות מקצועיות רבות על מנת להעמיד את האדם "על הרגליים". העוגנים הטיפוליים יהיו בדרך כלל טיפול נפשי, טיפול סביבתי, ובמידת הצורך גם שילוב של התערבות סביבתית, משפחתית וקהילתית ואולי גם שילוב של טיפולים אלטרנטיביים שונים. כל אחד מהטיפולים האלה הוא כמובן בעל אפשרויות רבות. הטיפול הנפשי יכול להיות טיפול דינמי של "התערבות במשבר", ולאחר מכן ניתן גם לפנות לאפשרויות טיפוליות ממושכות ומעמיקות יותר שירדו לשורש הבעיה, כמו טיפולי CBT או פסיכואנליזה. הטיפול התרופתי יהיה בדרך כלל תרופות נוגדות דיכאון (משנות מצב רוח). בנוסף, התערבות של גורם סוציאלי, ומסגרת טיפולית קהילתית או משפחתית, הוכיחו שתיהן את יעילותן בסיוע למצבים נפשיים קשים כאלה.
חשוב להבין, בהקשר של אובדנות ושל חוסר רצון לחיות, את החשיבות במציאת הפתרון הטיפולי השלם והמקיף ביותר למצבו של כל מטופל באופן ספציפי. במרבית המקרים יידרש שילוב ומינון מדויק של טיפולים נפשיים, תרופתיים ומסגרות היקפיות נוספות בכדי לתת את המענה המדויק ביותר לכל מטופל באופן אישי, ולכן כדאי מאוד למצוא מרכז טיפולי שיכול לספק את המענה הרחב הזה תחת קורת גג אחת.
קראו עוד על טיפול פסיכולוגי
אם אתם זקוקים לסיוע מקצועי ורגיש, פנו למרכז gaya
מצבי אובדנות ודיכאון זקוקים למערכת טיפולית מקיפה ומולטי-דיסצפלינרית, שיודעת להתאים לכל מטופל את המעטפת הנכונה ביותר עבורו, ואת השילוב המדויק ביותר בין טיפולים לכל מצב ומצב. מרכז gaya הוא בדיוק מערכת כזאת, עם צוות רב תחומי של פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים, עובדים סוציאליים, מטפלים התנהגותיים, מטפלי NLP, , אנשי רפואה אלטרנטיבית ועוד.
פנו אלינו לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית ונכוון אתכם למטפל ושיטת המטיפול המתאימים לכם ביותר. אפשר לעשות שינוי, התחילו עכשיו: 09-8855246
