בשנים האחרונות, נושא חלוקת הקשב הפך לנושא מרכזי בעולם הטיפול באופן כללי, בעיקר משום שמדובר ביכולת שהופכת ליותר ויותר נדרשת בעולם המודרני. אנחנו שומעים כל הזמן על יכולות חלוקת קשב גבוהות (או נמוכות) ועל ההישגים שהן מאפשרות. מה זה בעצם? יתכן שגם אתם לא מבינים את המשמעות המלאה של המושג הזה. מהי חלוקת קשב, מה משפיע על חלוקת הקשב, וכיצד ניתן לטפל במצבים של חלוקת קשב בעייתית? ננסה להבין כאן.
אם הגשתם קורות חיים לעבודה חדשה בתקופה האחרונה, בוודאי אם מדובר במשרה איכותית ומבוקשת, יתכן שראיתם את המונח "חלוקת קשב טובה" כדרישה או יתרון במשרה. יתכן שנתקלתם במונח "חלוקת קשב" בבית הספר שלכם או של הילדים שלכם, ויתכן שדווקא בבית שלכם אתם מרגישים שאין לכם יכולת לבצע חלוקת קשב טובה ולהקדיש את תשומת הלב המתאימה לכל המשימות שאתם צריכים לבצע במקביל. בשביל שיהיה אפשר להבין איך ניתן לשפר את חלוקת הקשב שלנו או להבין האם אנחנו מסוגלים לבצע חלוקת קשב טובה, צריך קודם כל להבין מה היא בדיוק חלוקת קשב ומה משפיע עליה.
מה זה חלוקת קשב?
חלוקת קשב היא מושג שמגיע מעולם הקוגניציה, והוא מתאר את היכולת של אדם מסוים לבצע מספר משימות בו זמנית, או להיות קשוב למספר מוקדים של התרחשות בו זמנית, תוך פגיעה מינימלית באיכות ביצוע המשימות שהאדם מבצע במקביל האחת לשנייה.
את הדוגמאות הפשוטות ביותר של חלוקת קשב ניתן למצוא בשיעור בבית הספר או בהרצאה באוניברסיטה – כשהמרצה או המורה מלמד, והתלמיד או הסטודנט מסכם את הדברים במחברת שלו, הוא למעשה מבצע 3 משימות קוגניטיביות בעת ובעונה אחת – הוא מקשיב לדברים שנאמרים סביבו, הוא מעבד את המידע למילים שלו, והוא כותב את הדברים בהתאם. זוהי מיומנות בסיסית של חלוקת קשב, שעל פיתוחה עובדים עם ילדים כבר בגילים המוקדמים ביותר במערכת החינוך.
ברמה מתקדמת ומופשטת יותר, חלוקת קשב היא מה שמאפשר לנו לעבוד בצורה מוכוונת וממוקדת, לא לשכוח לקחת את הילדים מהגן, לשלם חשבונות ולשמור על בית מסודר בכל יום נתון. חלוקת קשב היא אם כן גם מונח שמתקשר לסיטואציה מסוימת, וגם מונח שמתאר התנהלות כללית – אך הכל קשור בסופו של דבר לריבוי משימות וליכולת שלנו לעמוד בהן.
כיצד חלוקת הקשב שלנו משתנה ומתפתחת?
חלוקת הקשב שנדרשת מהאדם הממוצע היום היא כבר לא חלוקת הקשב שהייתה נדרשת מאתנו לפני 100, 50 או אפילו 20 שנים. בתור התחלה, קיימים כיום בכל רגע נתון הרבה יותר גירויים שמסיחים את דעתנו ודורשים מאתנו קשב – גם במשימות הכרחיות וגם במונחי פנאי. כיום, כל אחד מאתנו נושא בכיס שלו מכשיר שדורש ומקבל מאתנו קשב עצום, ולא תמיד הקשב הזה מוקדש למשימות חיוניות ומועילות.
במקצועות רבים – רפואה וטיפול, הנדסה, עריכת דין וכמעט כל מקצוע אחר – חלוקת קשב נדרשת כיום בשביל להצליח לעמוד בדרישות הסף שהמנהל או הלקוח דורש מהעובד. ההשפעה של כל זה עלינו היא כפולה – אין ספק שהאדם הממוצע כיום יודע לחלק את הקשב שלו ולבצע משימות רבות במקביל טוב יותר מכפי שהיינו יודעים לעשות זאת בעבר. עם זאת, במקביל לכך גם ישנם הרבה יותר אנשים שחלוקת הקשב הלקויה שלהם מקשה עליהם לבצע משימות בסיסיות ולעמוד בתנאי הבסיסי שהחברה המודרנית מציבה – וישנו לחץ וצורך אמיתי לשפר את חלוקת הקשב בהתאם לכך.
האם ניתן לשפר חלוקת קשב?
התשובה לשאלה הזאת מסובכת, ואפשר לטעון שהיא חיובית ושלילית בעת ובעונה אחת. נתחיל מהשלילי – חלוקת הקשב שלנו אמנם מושפעת גם מהרגלים ומשיטות עבודה, אבל היא כנראה מושפעת במידה הרבה ביותר מהמוח שלנו והאיזון החשמלי והכימי שבו. משום כך, ישנם אנשים שיש להם באופן אינהרנטי חלוקת קשב טובה יותר או פחות, פשוט משום שכך המוח שלהם עובד. עם זאת, הבטחנו שיש גם צד חיובי, והוא לא קטן.
מחקרים בתחום הקוגניציה מראים לנו שכמעט כל אדם, למעט אלה בעלי הלקויות הקוגניטיביות המשמעותיות ביותר, מסוגל ככל הנראה לבצע שתי משימות במקביל, בתנאי שהמשימות הללו הן מתוכננות והוא מורגל אליהן. את הדוגמה הכי טובה לכך ניתן למצוא ברכב – כמעט כל אדם בוגר יודע לנהוג ברכב בעולם המערבי, ונהיגה ברכב מחייבת אותנו לבצע שתיים או אפילו שלוש משימות במקביל בכל רגע נתון, בלי להזכיר גם גירויים כמו אנשים נוספים ברכב, מוזיקה וכדומה.
הסיבה שבגללה גם אנשים עם חלוקת קשב בעייתית מסוגלים לעשות זאת היא משום שהם מלמדים את עצמם לבצע את זה, מתכננים את הפעולות שהם מבצעים בנהיגה, ורגילים לבצע אותן במקביל לדברים אחרים. ניתן להסיק מכך, בין היתר, שגם במשימות אחרות אנחנו מסוגלים להרגיל את עצמנו לכך – ואנחנו בהחלט עושים זאת גם בלי לשים לב.
מה משפיע לרעה על חלוקת הקשב שלנו?
המקרים הברורים ביותר של חלוקת קשב שנפגעת הם מצבים של הפרעת קשב וריכוז, שידועה גם בתור ADHD. אנשים שסובלים מהפרעה זו נפגעים בדיוק במוקד המוחי שאחראי על חלוקת קשב ועל ריבוי משימות, ולכן הם מתקשים לעשות זאת בצורה תקינה לעומת אנשים אחרים. בדרך כלל ניתן למצוא סימנים לכך כבר בגיל מוקדם, ולא מעט מחקרים מראים שהפניה מוקדמת לטיפול מסייעת מאוד להתפתחות מוחית תקינה גם במצבים של הפרעות קשב בגיל מוקדם. עם זאת, חשוב גם להגיד שיש יותר ויותר אנשים שמאובחנים עם הפרעות כאלה היום – בין אם משום שאנחנו מודעים לכך יותר, ובין אם משום שאנחנו פשוט מוקפים ביותר ויותר גירויים. וכך, הטלפונים, הטלוויזיות, המחשבים וכל שאר המכשירים שמקיפים אותנו ומשפרים את החיים שלנו, גם ככל הנראה מובילים לבעיה בכל מה שנוגע להתפתחות הקוגניטיבית שלנו.
איך מטפלים במצב של חלוקת קשב לא טובה?
שיפור של חלוקת קשב ויכולת לעמוד בריבוי משימות הוא לא דבר פשוט, אך בהחלט דבר שניתן להגיע בו להישגים משמעותיים עם הטיפול המתאים. הטיפול הקלאסי שהעולם הרפואי מציע לנו הוא תרופתי, בתרופות מרגיעות כמו ריטלין ודומיה. תרופות אלה אמנם משפרות לאחר לקיחתן את היכולת של האדם לחלק את הקשב שלו בצורה טובה – אך לרוב הן לא מאפשרות לסגל הרגלים ודפוסי התנהגות טובים יותר. את זה צריך ואפשר לעשות באמצעות טיפול אישי, ומספר דוקטרינות טיפוליות כמו CBT או NLP הוכיחו את עצמן לא פעם כיעילות בהקניית ההרגלים הטובים יותר לחלוקת קשב איכותית. התשובה הנכונה ביותר היא ככל הנראה באמצעות טיפול רב-תחומי, שמתמקד גם במצב הנפשי, גם בהרגלים ההתנהגותיים ובמידת הצורך גם בטיפול התרופתי שנחוצים למטופל.
לקבלת טיפול איכותי ומותאם אישית, אנחנו במרכז gaya כאן בשבילך
מרכז gaya נותן מענה רב-תחומי במלוא מובן המילה, עם צוות רחב של אנשי מקצוע מעולמות טיפוליים שונים: פסיכולוגים, מטפלים התנהגותיים CBT, מטפלי NLP, פסיכותרפיה, רפואה משלימה ועוד. במרכז gaya יותאם לכם המענה הטיפולי המדויק ביותר לצרכים שלכם. אם מה שאתם מחפשים הוא טיפול שיאפשר לכם לשפר את חלוקת הקשב שלכם (או של הילדים שלכם) – נמצא את המעטפת הטיפולית הנכונה והמדויקת ביותר עבורכם.
אפשר לעשות שינוי – פנו אלינו עכשיו לתיאום פגישת הערכה: 09-8855246
טיפול פסיכולוגי .
חיפוש פסיכולוגים
