כולנו מכירים היטב את תחושת החשש. התחושה הזו, שנעה בין פחד של ממש לבין תחושת חשד ואפילו חרדה, היא רגש אנושי חזק, שרבים מאיתנו מגדירים חלק ניכר מהרגלי היומיום שלנו על פיו. חשוב להבין כי חששות הן לא רגש שצריך לרפא, אלא כזה שצריך לדעת איך לנהל אותו בצורה בריאה וכיצד להתמודד איתו באופן יומיומי. אז איך עושים את זה, מה מזין את הרגש הזה, ובאילו מצבים כדאי לפנות לטיפול מקצועי ולא להתעלם? ננסה להבהיר זאת במאמר שלפניכם
אם היינו צריכים להגדיר את תחושת החשש, ההגדרה הזו הייתה נעה על הספקטרום הרגשי ועל הספקטרום הלשוני גם יחד. מבחינה לשונית ואטימולוגית, ההגדרה של חשש היא של רגש שנמצא בנקודת האמצע שבין תחושות פחד, חרדה, לחץ וחשד.
החשש הוא רגש שרבים מאיתנו חשים באופן רציף, כמעין קריאה חלשה בחלקו האחורי של ראשנו. לעומת זאת, אצל אנשים רבים החשש הוא הרגש המגדיר והמרכזי ביותר בחוויה הרגשית היומיומית, וזהו כבר מצב שקרוב יותר לחרדה מאשר לתחושת חשש גרידא. חשוב להכיר את הרגש הזה בצורה טובה, להבין מה מזין אותו וכיצד מתמודדים איתו בצורה יעילה.
מה זה בדיוק חששות?
ההגדרה של תחושת החשש היא של תחושת פחד או חרדה, המלווה ומוזנת מרגשות חשד או ספק. בשונה מתחושה החרדה, שבמידה רבה היא תחושה שדורשת טיפול ושפוגעת בתפקוד היומיומי, לעתים קרובות רבים מאתנו מרגישים תחושות חשש באופן רציף ואין בכך שום דבר לא בריא באופן בסיסי.
חשש היא מילה שבה אנחנו משתמשים בשביל לתאר רגשות פחד בוגרים יותר. כשאנחנו לא רוצים להישמע מפוחדים ומשותקים, אנחנו מתארים את התחושות שלנו בתור חשש. רבים נוהגים להשתמש במילה חשש בהקשרים לאומיים ובהקשרים רפואיים. כך למשל, כשרוצים לתאר מצב של אירוע עתידי שלילי שעלול להתרחש, אנחנו משתמשים בביטויים כמו "חשש לאירועים אלימים".
ניתן להבין מכך, אם כן, שתחושת החשש מהווה חלק בלתי נפרד מהחוויה הרגשית הבסיסית שלנו, ושעלינו ללמוד כיצד להתמודד איתה היטב. בשביל לעשות זאת, אנחנו צריכים להבין ראשית ממה אנחנו בדיוק חוששים.
ממה אנחנו חוששים?
חשש יכול להיות תחושה המיוחסת לפחדים שאולי אינם מפחידים אותנו באופן אקוטי אך יש סיכוי גבוה מהרגיל שיתרחשו. מנגד, חשש גם יכול לתאר פחדים קלים ממצבים שהסיכוי להתרחשותם נמוך. כך למשל, בתקופה שבה יש הסלמה ביטחונית ואנחנו מרגישים שהרחובות ומקומות הבילוי נהיים פחות בטוחים, רבים בוחרים לתאר את התחושה שלהם בתור חשש – לא כי הם מפחדים באופן מיוחד מפיגוע או מלחמה, אלא כי יש סיכוי גבוה מהרגיל לאירוע שכזה. רבים גם בוחרים לתאר את התחושה שלהם כחשש בכל מה שקשור למצבים בריאותיים קיצוניים. כשאנחנו לא מרגישים טוב (ואפילו כשאנחנו בריאים לגמרי) אנחנו חוששים ממצבים כמו גידולים סרטניים או מחלות נדירות. מכיוון שזה לא פחד מבוסס המגובה בסיבה טובה, הוא נשאר בגדר חשש.
מה מוביל לתחושת החשש?
תחושה החשש היא כאמור כזו שבדרך כלל העיגון שלה במציאות גדול ומשמעותי יותר מתחושות חרדה של ממש. בעוד חרדה היא מצב שבמידה רבה אינו רציונלי, לתחושת החשש יש איזשהו בסיס מציאותי משמעותי – בין אם כתוצאה מהמציאות הסובבת אותנו, ובין אם בשל ניסיון החיים שלנו. אנשים שמתמודדים עם הפרעות חרדה יכולים לתאר פגיעה משמעותית בתפקוד. תחושת החרדה ממש גורמת להם להימנע מפעולות יומיומיות, ופוגעת משמעותית במסוגלות שלהם לבצע אותן. לעומת זאת, תחושת חשש בדרך כלל לא תוביל לשיתוק תפקודי כזה.
מה שמוביל לתחושת החשש הוא דווקא ההבנה הרציונלית של הסיכון האמיתי שנשקף מאיום כלשהו. בין אם הסיכון הזה גבוה מהרגיל ואנחנו חוששים מפניו בצדק, ובין אם הסיכון הזה קטן יחסית אך הוא עלול להיות אסון של ממש במידה ויתקיים – אנחנו מבינים בצורה רציונלית את מה שמניע את התחושה. לפיכך, במקום לחיות בתחושת פחד או חרדה משמעותיים מפני הסיכונים האלה, אנחנו מתארים את התחושה שלנו כחשש. עם זאת, הדבר לא אומר שאנחנו צריכים לקבל את החשש כעובדה קיימת ולא לעשות שום דבר לגביו. ההיפך הוא הנכון – דרך ההתמודדות עם תחושות החשש היא דווקא להכיר בהן ולתת להן מקום משמעותי, בכדי להתמודד איתן בצורה יעילה לאורך שנים.
כיצד מתמודדים עם חששות?
התמודדות עם חששות נטועה בראש ובראשונה בהכרה בהן. חשש הוא לא רגש שאנחנו צריכים להדחיק, ההיפך הוא הנכון. מן הראוי כי נבין בדיוק ממה אנחנו חוששים ומה מידת הריאליות של אותו החשש. כך לדוגמה, אדם שנשלח לבצע בדיקות דם בסיסיות אולי יחווה תחושת חשש משמעותית עד הגעת התוצאות, מפני תוצאות שיכולות להעיד על מחלה כרונית או קשה. עם זאת, דווקא התעמתות עם תחושת החשש הזאת היא ההתמודדות הנכונה איתה. התמודדות זו באה לידי ביטוי בהבנה שאנחנו נשלחים לבדיקה שגרתית לא בהכרח בשל חשד למחלה קשה. עצם ההליכה לבדיקה משמשת כעדות לכך שאנחנו מקפידים על בריאותנו ועל מצבנו. הבנה זו אמנם לא מונעת מאיתנו להרגיש חשש, (היא גם לא צריכה למנוע זאת). מאידך, היא נותנת לנו כלים להתמודדות עם המצב, ויכולת לתפקד בצורה בריאה וחיונית למרות שאנחנו מרגישים חשש.
דרכים נוספות שנחשבות יעילות בכדי להתמודד עם חששות באופן יומיומי הן מדיטטיביות. אנשים רבים מתארים מדיטציה ויוגה, כמו גם פעילות גופנית, כפעולות שמסייעות להם להתמודד עם תחושות חשש ולשמור אותן בשליטה.
מתי צריך לפנות לטיפול?
המצבים בהם אנחנו צריכים לפנות לטיפול בעקבות תחושת חשש הם כאלה שבהם תחושת החשש הזאת מובילה לפגיעה בתפקוד היומיומי. מצבים אלה, בהם תחושת החשש מתחילה לנהל אותנו במקום שננהל אותה, עלולים לגרום לנו להתחיל להימנע מביצוע פעולות שאנחנו צריכים או רוצים ואוהבים לבצע. דוגמה טובה לכך היא אנשים שבמצב רגיל יסרבו לצאת מהבית מחשש של פגיעה, או אנשים המאופיינים בחוסר יכולת לקבל עזרה. תחושת החשש שהם מרגישים גורמת להם להימנעות, וזהו מצב שאפשר לתאר גם בתור אגורופוביה.
למעשה, המצבים בהם תחושת החשש גורמת לנו לפגיעה בתפקוד, דומים יותר להפרעות חרדה ופחדים של ממש מאשר לתחושת חשש. הפער במצב הזה יכול להיות הדרך שבה אנחנו מגדירים את הרגשות שלנו, וחוסר הרצון שלנו להכיר בכך שאנחנו מרגישים פחד או חרדה. התנהלות כזו טומנת בחובה נזק משמעותי לבריאות הנפשית שלנו – ברגע שבו יש פגיעה בתפקוד שבה אנחנו לא מטפלים.
מרכז gaya – מרכז טיפולי רב-תחומי שיסייע לכם להתמודד עם חששות
במרכז גאיה צוות מקצועי של מטפלים בגישות שונות ומתחומי טיפול שונים, טיפול פסיכולוגי, מטפלי CBT (טיפול התנהגותי), מטפלים המשלבים עבודת גוף נפש ועוד. הצוות מיומן בטיפול ב"חששות", פחדים, או בשפה מקצועית יותר, חרדות ופוביות,
פנו אלינו לתיאום מפגש ייעוץ ראשוני אחריו נוכל לכוון אתכם למטפל המתאים ביותר עבורכם בצוות שלנו 09-8855246
