כהורים, אין שום דבר חשוב יותר מהשמחה והאושר של הילדים שלנו. אנחנו מוכנים להשקיע בכך כל מאמץ ומשאב, אבל לא תמיד אנחנו מסוגלים לשלוט במצב הרוח ובמצב הנפשי שלהם. לעתים, אנחנו פוגשים במצב של ילד עצוב – ילד שלא מביע שמחת חיים הן במילים והן בהתנהגות ובהבעות הפנים שלו. מה אנחנו אמורים לעשות כשהילדים שלנו עצובים? מה העצב הזה יכול להביע, וכיצד נוכל לטפל בכך בצורה היעילה ביותר? אנחנו כאן עם מה שחשוב לדעת.
עצב הוא אחד הרגשות האנושיים השכיחים ביותר, ואין אדם בעולם שלא מרגיש עצוב מפעם לפעם, ואפילו לעתים קרובות למדי. הדבר נכון גם כאשר מדובר בילדים – ילדים חווים את העולם מבחינה רגשית באופן עוצמתי יותר ממבוגרים במקרים רבים, ולכן גם תחושות העצב שהם מרגישים, אפילו מסיבות שוליות יחסית, יכולות להיות משמעותיות מאוד.
חשוב להדגיש, באופן חד משמעי, שמצב שבו אנחנו פוגשים בבית שלנו ילד עצוב הוא לא מצב שצריך בפני עצמו להדליק לנו נורות אדומות. ילדים חשים עצב מדברים שקורים בגן ובבית הספר, מתכנים שהם צורכים, מדברים שקורים בבית ומגירויים רבים אחרים. בפני עצמו – העצב הוא לא בעייתי, והוא אפילו מעיד על בגרות רגשית ונפשית.
עצב הוא טבעי, אבל חשוב להיות ערניים
כפי שהסברנו, העצב בפני עצמו הוא טבעי ולא צריך להדאיג אותנו יותר מדי כאשר הוא מופיע באופן שגרתי, בעיקר בתגובה לגירויים שאכן מעוררים עצב. עם זאת, בהחלט קיימים מצבים בהם אנחנו נשים לב שמצב הרוח של הילד שלנו לא משתפר לאורך זמן, או שהוא מגלה סימנים נוספים מלבד עצב שצריכים להטריד אותנו – ואת המצבים האלה חשוב מאוד להכיר.
עצב עקבי וממושך, שלא מצליחים להוציא את הילד ממנו או שמגיע עם התנהגויות וסימנים נוספים, יכול להיות ביטוי של דיכאון. דיכאון בילדים הוא לא מצב שאפשר לזלזל בו, ובהעדר טיפול איכותי הוא יכול ללוות את הילד לאורך שנים רבות ולהפוך למחלה כרונית של ממש. לכן חשוב מאוד כהורים לדעת כיצד לאתר ולחשוד במצב הזה מלכתחילה, ומהן אפשרויות הטיפול.
אילו מצבים צריכים להתריע לנו שיתכן ומדובר בדיכאון?
דיכאון בילדים יכול להסתמן בצורות מגוונות, שלא בהכרח תואמות תמיד לסימנים שאנחנו מכירים בדיכאון קליני אצל מבוגרים. כך למשל, בעוד מבוגרים שסובלים מדיכאון יביעו במקרים רבים פסיביות, אובדן חשק ורצון לבצע פעולות יום יומיות ועוד. אצל ילדים, אחד הסימפטומים האופייניים ביותר לדיכאון הוא דווקא רגזנות ועצבנות ואפילו נטייה לאלימות. ילד שמסרב לציית להוראות פשוטות של ההורים או המורים שלו, בשילוב התנהגות עצובה בשאר הזמן ונטייה לכעוס ולהתרגז במהירות – בהחלט יתכן שמביע סימנים של דיכאון בילדות. עוד סימנים שכדאי להכיר לכך שהילד סובל מדיכאון הם:
- רמות אנרגיה נמוכות לביצוע משימות פשוטות, כולל אובדן חשק והנאה מפעולות שהסבו לילד הנאה בעבר (משחקים, צעצועים, חברים וכו').
- דימוי עצמי נמוך ואמירות שמפחיתות מערך הילד בעיני עצמו. ילד שאומר משפטים כמו "אף אחד לא אוהב אותי", "אין לי חברים" או "אני גרוע בלימודים" באופן קבוע צריך להדליק לנו נורה אדומה, שכן הדימוי העצמי הנמוך הזה הוא גם לא אופייני לילדים (לפני גיל ההתבגרות) וגם מסמן דיכאון.
- קשיים חברתיים ולימודיים – קשה להגיד בהקשר זה מהי הביצה ומה התרנגולת, והאם ילדים שסובלים מדיכאון מפתחים קשיים חברתיים ולימודיים או שדווקא ילדים עם קשיים לימודיים וחברתיים הם פגיעים יותר לדיכאון. בכל מקרה, מדובר בסימנים מובהקים למצב דיכאוני – ילד מבודד חברתית בכיתה ובבית הספר, שלא מצליח להגיע להישגים סבירים גם בכיתות נמוכות וכשהוא מבין ויודע את החומר, הוא ילד ששכיח יותר שיסבול מדיכאון מילד ללא קשיים כאלה.
- שינויים בהרגלי השינה – ילד שישן לילות רצופים ופתאום מתחיל להתקשות להירדם, מתעורר בקלות או שלא מתעורר כלל בבקרים אלא במאמץ גדול מצדכם, מביע שינויים בשינה שיכולים להיות ביטוי של דיכאון גם בילדים וגם במבוגרים.
- שינויים בתיאבון – ילד שלפתע מאבד את התיאבון שלו לחלוטין, או שלחילופין מתחיל לסבול מבולמוסי אכילה למרות הרגלי אכילה בריאים לפני כן, הוא אולי ילד שסובל מבעיות רגשיות הקשורות לדיכאון.
- כאבים לא מוסברים – ילדים שמתלוננים באופן תכוף על כאבי בטן, כאבי ראש, בחילות, כאבי שרירים או כל סוג אחר של כאב, ולא מצליחים למצוא לכאב הסבר פיזיולוגי ברור גם בבדיקה רפואית – יתכן שסובלים מכאבים סומטיים. כאבים אלה מאפיינים מאוד דיכאון בילדות, וחשוב לשים לב לסימן הזה שעלול להיראות לא קשור אך יש לו קשר הדוק.
מה אפשר לעשות ברמת ההורים והמשפחה?
אם אתם מרגישים שיש לכם בבית ילד עצוב, ושהעצב הזה הוא לא בהכרח דיכאון של ממש ואפשר להסתפק ברמת ההתערבות שלכם כמשפחה, בהחלט ישנם צעדים שאפשר וכדאי לעשות. חשוב לציין שהצעדים האלה רלוונטיים גם במצב של דיכאון של ממש בילד, אך הם לא יספיקו ויצטרכו להיות משולבים גם בטיפול מקצועי. חשוב שהשיח מול הילד בבית יהיה שיח חיובי, שבו נותנים לילד תחושת מסוגלות וציון לשבח כאשר הוא מבצע את המצופה ממנו. אפשר ליצור שגרה של הנאה בבית, עם פעולות שהילד נהנה מהן שמתבצעות בצורה משפחתית כשהוא במרכז. בנוסף, חשוב מאוד להקשיב לילד ולתת מקום לרגשות שלו – חיפוש אקטיבי שלכם אחרי הרגשות האלה יכול לעודד פתיחות הרבה יותר מתסכול וחוסר הבנה.
מצב של דיכאון בילדים דורש טיפול מקצועי
אם אתם חושדים שהילד שלכם סובל מדיכאון, אסור לכם לתת לאפשרות הזאת לפרוח ולשגשג, וחשוב לדעת לטפל בדיכאון הזה ולאפשר לילד סיכוי מקסימלי לחיים בוגרים ללא דיכאון. דיכאון לא מטופל בילדים מחריף והופך לעתים להתמודדות כרונית של הילד כמבוגר, לאורך כל חייו. לכן, חשוב מאוד לפנות לפסיכולוג או לפסיכיאטר ילדים מוסמך, שיתאימו לילד מסגרת טיפול אידיאלית המאזנת בצורה נכונה בין טיפול נפשי לבין טיפול תרופתי, במידת הצורך. חשוב לציין שגם המשפחה עצמה תהיה לעתים קרובות זקוקה לטיפול במצב זה – ילד שסובל מדיכאון זו חוויה לא פשוטה להורים, ובשביל לתת להם את הכלים הנכונים ביותר להתמודדות עם המצב הזה נדרש טיפול משפחתי. הכלים האלה רלוונטיים גם בהתנהלות מול הילד וגם ברגשות של חברי המשפחה מול עצמם, בכדי לא ליצור תחושות של אשמה ושל כעס שיכולות להוביל בפני עצמן להתמודדויות נפשיות אצל יתר בני ובנות המשפחה. בקיצור, מצב שבו ילד עצוב סובל מדיכאון הוא מצב שדורש טיפול נרחב, מגוון ושמותאם אישית לצרכים של כל ילד ושל כל משפחה.
מרכז gaya – לטיפול בילד, במבוגר ובכל המשפחה
כפי שהסברנו, טיפול בדיכאון של הילדות דורש מעטפת טיפולית רחבה מאוד ומגוונת מאוד, שמתאימה באופן אישי את שגרת הטיפול למטופלים. במרכז gaya תוכלו למצוא בדיוק מעטפת כזאת, עם צוות מקצועי ורחב של פסיכולוגים, עובדים סוציאליים קליניים, תרפיסטים ופסיכותרפיסטים, מטפלי רפואה משלימה ועוד. אנחנו מעריכים כל ילד וילדה בצורה מדויקת, ויודעים להתאים להם את שגרת הטיפול הנפשי והמשפחתי שנחוצה להם, ובמידת הצורך לשלב זאת בסוגים נוספים של טיפול. כך, כל ילד שמגיע למרכז gaya עם חשד לדיכאון, מקבל את הטיפול המיטבי והשלם ביותר.