משבר נפשי
יציבות נפשית היא לא דבר שאפשר להקל בו ראש. רובנו מקבלים כמובנת מאליה את העובדה שאנחנו קמים כל בוקר בתחושה טובה פחות או יותר, ומסוגלים לבצע את המשימות השונות של חיי השגרה שלנו בעבודה, במשפחה ובבית. למרבה הצער, ישנם לא מעט מצבים בהם אנשים לא מסוגלים לעשות זאת בצורה רגילה ובריאה, בשל קשיים נפשיים שנערמים ומשאירים אותם במשבר נפשי. מה זה בדיוק משבר נפשי, כיצד הוא מתבטא ומה ניתן לעשות בכדי למנוע אותו ולטפל בו? כמה דברים שחשוב לדעת.
משברים נפשיים הם מצבים שאחוזים הולכים וגדלים מהאוכלוסייה בעולם המערבי מכירים היטב. בעוד רוב בני האדם מתייחסים לבריאות הנפשית שלהם כאל עובדה קיימת, ולא מעריכים מספיק את היכולת לתפקד בצורה טובה בלי מועקה נפשית נלווית, עבור אחרים מדובר באתגר יום יומי שאי אפשר לזלזל בו. אין מחקר שמתעד בצורה מדויקת את כמות האנשים שסובלים ממשברים נפשיים משמעותיים בחייהם בצורה מדויקת, אך ניתן להעריך שמדובר בעשרות אחוזים מכלל האוכלוסייה. הסיבה לכך היא שמשברים נפשיים הם דבר מאוד מגוון, שיכול להיגרם מסיבות רבות ושונות ולהתבטא בצורות שונות מאוד. לכן, לפני שאנחנו מדברים על הטיפול במשברים נפשיים, חשוב להבין במה בדיוק מדובר.
משבר נפשי – מה זה בדיוק אומר?
הביטוי משבר נפשי מתאר, על פי רוב, את המונח שקרוי בשפה המקצועית Nervous/Mental Breakdown. באנגלית, המשמעות המילולית של הביטוי היא התפרקות לגורמים – והדבר אכן מתאר בצורה לא רעה את הרגשות והתחושות הנלוות למשבר נפשי משמעותי. במצב זה, לאדם שסובל מהמשבר הנפשי במקרים רבים לא יהיו את הכוחות הנפשיים הדרושים על מנת לתפקד בצורה תקינה ושגרתית – ללכת לעבודה, לתקשר עם הסביבה, ואפילו לאכול ולהתקלח במצבים קיצוניים. התמוטטות עצבים, כפי שהיא מכונה, יכולה להידמות לעתים למשבר דיכאוני משמעותי, ולעתים גם יש חפיפה משמעותית בין שני המצבים המורכבים הללו. המורכבות הקשה ביותר עם משברים נפשיים היא שעבור אדם שמסתכל מבחוץ, יהיה לעתים קשה להבין מה עובר על האדם שבמשבר. בעבר היו נוהגים להגיד על אנשים כאלה שהם מתעצלים או מתמסכנים, מבלי יכולת להבין את המטען הנפשי והרגשי הכבד שנלווה למצב הזה. כעת, חשוב להבין אילו משברים כאלה בדיוק קיימים, ואיך כל אחד מהם מתבטא.
אילו סוגים של משברים נפשיים קיימים, וכיצד הם מתבטאים?
- משבר דיכאוני: מצב של דיכאון מז'ורי (או דיכאון קליני כפי שהוא מכונה לעתים) הוא מצב שבו האדם חש תחושות של חוסר הנאה וחוסר יכולת להפיק סיפוק מפעולות מהן שאב הנאה לפני כן. דיכאון מתאפיין בתחושות עצב וריקנות, עם סימנים שכיחים כמו אובדן תיאבון (או תיאבון מוגבר ואכילה בולמוסית לעתים), שינויים בהרגלי השינה ועוד. כאשר דיכאון מז'ורי לא מטופל בצורה נכונה לאורך זמן, ולא מתבצעת פנייה לטיפול נפשי או תרופתי – יכולה להתפתח אפיזודה דיכאונית או משבר דיכאוני. במצבים אלה, הדיכאון משמש ממש כמשתק של מי שסובל ממנו, והפחד המרכזי במצב כזה הוא אובדנות.
- משבר חרדתי: משבר נפשי שנולד כתוצאה מחרדה שהולכת ומתגברת, לעתים מתפרץ בבת אחת ולא תמיד עם סימנים מקדימים שהאדם נותן לסביבתו לפני כן. רבים מאתנו מתמודדים עם חרדה באופן יום יומי, והחרדה הזאת משגשגת כשהיא לא מטופלת. אם מה שמעורר אצלנו חרדה ממשיך להתקיים בחיים שלנו ללא טיפול ומענה, תחושות החרדה יכולות להתגבר יותר ויותר עד לנקודה שבה הן הופכות להתקף פאניקה של ממש. התקפי פאניקה פוגעים מאוד בשגרת החיים שלנו ולא מאפשרים לנו לתפקד בצורה תקינה, וברגע שבו מתחילים לסבול מהם, לעתים מפתחים התנהגות נמנעת שמחריפה עוד יותר את המשבר הנפשי.
- משבר הסתגלותי: הפרעת הסתגלות היא הפרעה פסיכיאטרית שמתאפיינת בתחושות של חרדה ושל דיכאון שנגרמות בעקבות שינוי משמעותי בחיים – מעבר דירה, שינוי קריירה, פטירה של אדם קרוב ועוד. אותה הפרעת הסתגלות יכולה להימשך ברוב המקרים מספר שבועות לפני שמסתגלים למצב החדש. עם זאת, במצב שבו ההסתגלות הזאת נפגעת מעצם קיום החרדה והפרעת ההסתגלות – יכול להתפתח משבר נפשי משמעותי, עם מאפיינים של משבר חרדתי.
מה עושים בכדי לטפל באדם שחווה משבר נפשי?
אין תרופת קסם למשברים נפשיים, ובמרבית המקרים הדרך לטפל במשברים כאלה היא ארוכה ותלולה. הדבר הברור ביותר לכל העוסקים בתחום הוא שמערכת תמיכה קרובה וחזקה היא כמעט הכרחית. אדם שנמצא במשבר נפשי זקוק לסביבה שמבינה את מה שקורה לו, וגם אם לא מבינים את זה באופן מלא מסוגלים לתת לו תמיכה וסיוע. עם זאת, מערכת התמיכה החזקה בפני עצמה לא מספיקה, ויש צורך גם בהתערבות טיפולית מקצועית. בהתאם לסוג המשבר ולגורמים לו, ההתערבות הזאת יכולים להיות נפשית, תרופתית, סוציאלית או שילוב של כל הנ"ל. הטיפול הנפשי השכיח בתחום הוא טיפול מסוג התערבות במשבר, שבו לא בהכרח מנסים לרדת לשורש הנפשי העמוק של הבעיות אלא לפתור אתגרים קצרי טווח בכדי להעמיד את האדם על הרגליים. בהקשר זה גם טיפול תרופתי נוגד חרדה יכול לסייע, אם כי לתרופות רבות בתחום ישנו זמן תגובה ארוך מאוד והן לא גורמות לנו להרגיש טוב יותר באופן פתאומי.
הדרך הטובה ביותר לטפל במשבר נפשי היא מניעה
לפתור משבר נפשי ולרפא אותו זו משימה קשה מאוד, ולכן הדרך הטובה ביותר להתמודד עם משברים כאלה היא לעשות כל מה שנוכל בכדי למנוע אותם. אי אפשר לשלוט על כל נסיבות החיים שלנו ועל המצב הנפשי שלנו, אבל אפשר לפנות לטיפול ברגע שבו אנחנו מתחילים להרגיש מצוקה. אפשר לתקשר עם הסביבה שלנו בצורה פתוחה וכנה גם לגבי הקשיים שלנו, ואפשר גם לתרגל דברים כמו מדיטציה או מיינדפולנס, שמוכיחים יעילות לא רעה במניעה המשכית של משברים נפשיים. בנוסף, אנשים שיודעים שסובלים מהפרעות חרדה או מדיכאון מז'ורי חייבים גם להקפיד על שגרה נכונה של טיפול תרופתי ולא להזניח אותו, משום שהדבר ימנע משברים בסבירות גבוהה יותר מכל דבר אחר. בקיצור, אין דרך אחת למנוע משברים נפשיים, אלא דווקא הרבה דרכים שונות אלה מאלה – וניתן למצוא את האיזון הנכון ביותר עבורכם.
לכל משבר נפשי ניתן להתאים טיפול מדויק
אם אתם או מישהו מסביבתכם חווים משבר נפשי משמעותי, ומתקשים לתפקד בצורה תקינה בשל מצב נפשי לקוי, אתם זקוקים לסיוע מקצועי ולטיפול. הטיפול הזה יכול, וצריך, להתאים באופן מדויק למצב שלכם, לגורמים לו, ולדרך הטובה ביותר למנוע אותו מכם לאורך זמן. יש לא מעט גישות טיפוליות בתחום, ולכן הגישה הטיפולית החכמה ביותר היא זו הרב-תחומית – מרכזים שיכולים להציע מגוון רחב של מטפלים מאסכולות ומגישות שונות, בכדי להתאים לכם את מסגרת הטיפול האידיאלית עבורכם.
מרכז gaya – למען בריאות הנפש שלכם
מרכז gaya הוא מרכז רב תחומי לטיפול רגשי, בו ניתן למצוא צוות רב תחומי של פסיכולוגים, עובדים סוציאליים קליניים, פסיכותרפיסטים, מטפלים התנהגותיים, אנשי רפואה משלימה ועוד. במרכז gaya שמים את המטופל במרכז, ומתאימים לו את מסגרת הטיפול הנכונה ביותר עבורו. החל מהשלבים הראשוניים של הטיפול ההתערבותי ליציאה מיידית מהמשבר הנפשי, ועד יצירת השגרה הבריאה והנכונה למניעת מצבים כאלה לאורך זמן – במרכז gaya תקבלו את המענה הנכון עבורכם ליציאה מהמשבר.