פחד אצל ילדים בני שנתיים
פחדים הם חלק בלתי נפרד מתהליך ההתבגרות של כל אדם, משלב הינקות ועד הגעתנו לבגרות.
ילדים בני שנתיים, שנמצאים בגיל מוקדם מאוד מבחינה התפתחותית, מרגישים לעתים קרובות למדי תחושת פחד,
גם אם הם לא יודעים עדיין לבטא אותה בצורה רהוטה ובוגרת.
כיצד נראה פחד אצל ילדים בני שנתיים, אילו פחדים הם השכיחים ביותר, ומתי צריך לדאוג? ננסה לענות על כמה מהשאלות שלבטח מעסיקות רבים מכם
חלק בלתי נפרד מתהליך ההתבגרות וההתפתחות של כל בן ובת אדם הוא פיתוח של תחושת פחד. הפחד הוא רגש משמעותי, שמאפשר לנו לפתח תכונות כמו זהירות, אחריות ודאגה לסביבה שלנו. בגיל כמו שנתיים – גיל צעיר מאוד שנמצא בשלב מוקדם מאוד בשלבי ההתפתחות שלנו כאנשים – פחד הוא רגש שאנחנו מרגישים לעתים קרובות באופן טבעי מאוד. עם זאת, חשוב לנו כהורים להכיר את רגש הפחד הזה אצל הילדים שלנו בצורה מקיפה ומעמיקה ככל הניתן – מה מניע את הפחד הזה, מה נחשב לפחד שכיח או טבעי בגיל זה, וכיצד מתמודדים עם תחושת הפחד של הילדים שלנו.
מצד אחד, אנחנו רוצים שהילדים שלנו ירגישו מוגנים ויבינו שההורים שלהם תמיד שם בשביל לאזן ולשלוט על תחושת הפחד. מצד שני, אנחנו לא רוצים להגן באופן מוגזם על הילדים, ולגרום להם לנזק פסיכולוגי מתוך הדאגה היתרה שלנו לתחושת הפחד. לכן, חשוב שיהיה לנו את כל המידע.
ממה ילדים בני שנתיים מפחדים?
בגיל שנתיים, ילדים חווים כמה פחדים עיקריים, שבכל אחד מהם נתמקד מעט:
-
חרדת נטישה
הפחד השכיח והמשמעותי ביותר, הן מבחינת חיי היום יום והן מבחינת ההתפתחות הרגשית של הילד, הוא הפחד מפני נטישה (הקרוי באופן שגור גם חרדת נטישה). פחד מפני נטישה הוא, לפני כל דבר אחר – פחד טבעי. תחושת החרדה שאנחנו חשים מפני אפשרות עזיבה של אדם קרוב לליבנו היא תחושה שבמידה רבה תלווה אותנו לכל אורך חיינו, והיא חלק מהיכולת שלנו להיקשר מבחינה רגשית לאנשים סביבנו.
בילדים בני שנתיים, החרדה הזאת תופסת צורה מאוד ברורה ולא מתוחכמת – כשילד מושאר על ידי הוריו במקום שאינו הבית שלו (למשל, אצל סבא וסבתא או בפעוטון), במקרים רבים התגובה שלו למצב תהיה בכי ומצוקה. תגובה זה היא במידה רבה הדרך של הילד לאותת לסביבה שלו שהוא פוחד – גם אם גיל שנתיים הוא גיל מעט מוקדם מדי בכדי שיביע תגובה רגשית מורכבת כזאת.
ברוב גדול של המקרים, לאחר התגובה הראשונית המפוחדת של הילד, ובמידה רבה יותר לאחר שהוא כבר מכיר את הסביבה שבה הוא נמצא, תגובת הפחד שלו תהיה פחות ופחות משמעותית. הדבר לא אומר שבסצנה זהה לחלוטין למחרת הילד לא יגיב בתגובת פחד לעזיבת ההורים – אך בהחלט יתכן שהתגובות האלה יהפכו לפחות אגרסיביות, ושההסתגלות של הילד לסביבה החדשה תהיה מהירה יותר.
-
פחד מפני החושך
גיל שנתיים הוא גיל בו לעתים קרובות תתחיל תחושת חרדה מחושך בקרב ילדים. הפחד מפני החושך מהווה גם הוא פחד טבעי, מפני הלא ידוע והלא מוכר. בגיל שנתיים, הדמיון של הילדים שלנו מתחיל לכלול עולמות דימויים שיכולים להיות מפחידים או מאיימים, ובחסות החושך אותו דמיון ואותה מחשבה מתפתחת של הילדים שלנו, הם בדיוק אלה שיכולים לגרום להם לתחושת פחד. גם כאן, פחד מסוג זה בגיל שנתיים נחשב לפחד טבעי שמהווה חלק רגיל בהתפתחות הילדים שלנו. חשוב גם לציין שילד בגיל שנתיים שלא מרגיש פחד מפני החושך, לא בהכרח מתפתח בצורה שונה או חריגה – לעיתים לוקח מעט יותר זמן עד שהפחד הזה מתפתח.
-
פחד מרעשים והפרעות
בגיל שנתיים, רעשים פתאומיים ומצבים טבעיים שונים יכולים לגרום לתחושת פחד אצל ילדים. הדוגמה הברורה ביותר לכך היא רעמים וברקים – השילוב של הרעם הרועש עם הברק המבזיק יכול לגרום לתחושה של בהלה עמוקה בקרב ילדים סביב גיל שנתיים. גם רעשים כמו רעשי מטוס, חפצים נופלים ונשברים ואפילו צעקות אנושיות מהרחוב – יכולים כולם לגרום לתחושה של פחד.
ילדים בגיל שנתיים יכולים להיות רגישים מאוד להפרעות שמפרות, מבחינתם, את השגרה הרגילה של חייהם. בדיוק כפי שחרדת הנטישה מבטאת את הרגישות הזאת בשל הקשר האנושי שיש להם להוריהם, כך גם הפחד מפני רעשים חזקים או מתופעות טבעיות כמו ברקים או אפילו גשם – מבטא את ההיכרות שלהם עם המצב ה"רגיל" של חייהם, ואת ההפרה של אותן הפרעות את המצב הזה.
כיצד מתמודדים עם פחד של ילדים בני שנתיים?
התמודדות עם תחושות פחד של ילדים בני שנתיים הוא חבל שבו צריך לאחוז בשני קצותיו. מצד אחד, עלינו להיות רגישים לתחושות של הילדים שלנו ולא לבטל אותן. מצד שני, עלינו לתת לילדים שלנו להתמודד עם הפחד הזה, ולהבין שהתוצאה של מה שהם מפחדים ממנו היא לא מפחידה כפי שנראה להם.
ניתן דוגמה בהקשר של הפחד השכיח ביותר בגיל זה – חרדת נטישה. ילד בגיל שנתיים שהוריו משאירים אותו בפעוטון או אצל סבא וסבתא, מגיב בפחד, בבכי, בצעקות "אמא" ו-"אבא" וברקיעת רגליו ברצפה. במצב זה, חשוב להראות לילד יחס, לחבק, לנשק, להסביר לילד כי יגיעו לאסוף אותו בהמשך היום – אך לאחר שעושים זאת, לעזוב ולא לתת לילד להמשיך "לסחוט" אותנו מבחינה רגשית. במרבית המקרים, לאחר מספר דקות של הסתגלות בסביבה החדשה (במיוחד אם הסביבה כבר מוכרת ואינה חדשה לחלוטין), ההתנהגות המפוחדת והאגרסיבית של הילד תחדל מעצמה. ברגע שבו אנחנו מחליטים להישאר יותר מדי זמן, מה שאנחנו משדרים לילד שלנו הוא שהפחדים שלו מוצדקים, והעזיבה שלנו את המקום אכן תוביל לסכנה עבורו. במצב זה, גם כשבסופו של דבר נעזוב ונלך לעבודה – הילד שלנו לא יסתגל במהירות לסביבתו החדשה ויהיה חשדן כלפיה.
הדבר נכון גם לגבי פחדים אחרים של ילדים בגיל זה – צריך מצד אחד להראות להם תמיכה ולהעניק להם ביטחון, ומצד שני גם לתת להם להתמודד עם הפחדים ולהבין שהם לא נוראיים כל כך.
מתי צריך לטפל בפחד באופן מקצועי?
בגיל שנתיים קשה לאבחן מצב בו רגשות פחד אצל ילדים אכן דורשים טיפול. האבחנה של המצב הזה קשורה בעיקר בהתנהגות הכללית של הילד ובשכיחות האירועים בהם הוא מביע את רגשות הפחד, וביכולת ההתקדמות וההתפתחות הכללית שלו בכפוף לרגשות אלה. אם אתם מרגישים שההתפתחות של הילד שלכם נפגעת בשל חוסר היכולת שלו להסתגל למצבים חדשים, חרדת הנטישה שלו או שהוא חווה קשיים בשינה ובאכילה בשל פחדים – אלה מצבים שצריכים להדליק נורה אדומה ולגרום לנו לחפש אפשרות של טיפול.
מרכז gaya – המרכז הרב-תחומי שיעזור לכם ולילדים שלכם
מרכז gaya הוא מרכז טיפולי רב תחומי, בו תוכלו אתם וילדיכם ליהנות מצוות רחב שמטפל במגוון רחב של פחדים, קשיים התפתחותיים וקשיי תקשורת. בצוות של מרכז gaya תמצאו פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים, אנשי ונשות רפואה משלימה, עובדים סוציאליים ועוד – בעלי נסיון רב בטיפול רגשי ובהדרכות הורים
והכל כדי לתת לכם ולילד שלכם את המעטפת הטובה ביותר מבחינה טיפולית. יחד, נבנה לילד שלכם תוכנית טיפול מאוזנת ונכונה, ונשפר את היכולת שלו להתמודד עם פחדים שכיחים בחיי היום-יום שלו ושלכם.
פנו אלינו לתיאום פגישת ייעוץ כדי שנוכל לכוון אתכם למטפל המתאים ביותר עבורכם: 09-8855246