פוביות מבעלי חיים, פחד מברווזים, חתולים, כלבים, חרקים
בעלי חיים שונים הם חלק ממרקם החיים שלנו בכל סביבת מחיה ובכל מקום בעולם. בין אם מדובר בכלבים וחתולים שחיים בתוך הבתים שלנו, בציפורים וחרקים שנמצאים בסביבה שלנו בכל עת, או בבעלי חיים אחרים שבהם אנחנו פוגשים במקומות ייחודיים – קשה מאוד להתנהל ברמה היום יומית בלי להיחשף לבעלי חיים כלל. הדבר מציב אתגר בפני אנשים שסובלים מפוביות מפני בעלי חיים שונים, וכדאי להכיר כמה מהדוגמאות הבולטות בתחום זה של פחדים.
עבור הרוב הגדול של האוכלוסייה, בעלי חיים מסוגים שונים נעים בין חיות מחמד שאנחנו נהנים מקרבתן, לבין יצורים מעניינים ומסקרנים אליהם אנחנו נחשפים דרך המדיה או בגני חיות ומתחמי ספארי. בהתאם לכך, עבור רובנו קשה ממש לדמיין כיצד נראים החיים של אדם שסובל מפוביה מבעלי חיים מסוימים, שכן כמעט בלתי אפשרי להגביל את החשיפה שלנו ללא מעט בעלי חיים בחיי היום יום שלנו. בעוד פוביה מבעלי חיים כמו אריות או פילים היא כנראה מצב שאפשר להתמודד איתו בצורה סבירה במקום כמו ישראל, פחד מבעלי חיים כמו ציפורים, חתולים, כלבים או חרקים יכול להיות מסובך הרבה יותר ולהתבטא בצורה שכיחה הרבה יותר. כעת, נכיר כמה מהפוביות השכיחות בתחום.
מהי פוביה מבעלי חיים?
ההגדרה הרחבה ביותר בתחום הפחדים מבעלי חיים היא זואופוביה – פחד כללי מבעלי חיים, כלומר מכל יצור חי שאינו אנושי. למעשה, כל פחד מבעל חיים ספציפי מוגדר כתת-סוג של זואופוביה, כשמקרים בהם אנשים סובלים מפחד מכלל בעלי החיים הם דווקא מקרים נדירים יותר. ברוב המקרים, זואופוביה תתבטא בפחד ממשפחה מסוימת או סוג מסוים של בעל חיים, ובמקרים קיצוניים אפילו מפרט ספציפי (אם כי לא בטוח שבמצב זה הפחד הוא תוצאה של זואופוביה, אלא אולי פשוט של ההתנהגות של אותו בעל חיים). ההתנהגות של מי שסובל מזואופוביה יכולה להיות מגוונת במדי בהתאם לחומרת ההפרעה. ברמה היבשה ביותר, כל חשיפה לבעל החיים הזה תוביל לתחושות פחד וחרדה, וככל שהמצב מתפתח כך גם הסובל מהפחד יפתח התנהגות שנמנעת מחשיפה לאותם בעלי חיים בכל מחיר. כשמדובר בבעלי חיים נפוצים מאוד ברחוב ואפילו בבית, כמו כלבים, חתולים, ציפורים או חרקים – בהחלט מדובר בהפרעה שיכולה להשפיע באופן שלילי מאוד על איכות החיים של מי שסובל ממנה.
מה מוביל להתפתחות פחד מבעלי חיים?
על פי מרבית המחקרים המודרניים, פחד מבעלי חיים מתפתח לרוב בשלבי ילדות, כתוצאה מחשיפה טראומתית כלשהי לאותו בעל חיים, וכיום גם מובן לנו שהחשיפה הזאת לא חייבת להיות פנים אל פנים. ילד שננשך מכלב אולי יפתח פוביה מכלבים, אך גם ילד שצופה בסרט מפחיד שבו כלב תוקף אנשים יכול לפתח בדיוק את אותו הפחד. בהתאם לכך, פחד מבעלי חיים לא נחשב למצב בעייתי אצל ילדים, אלא אם מתפתחות התנהגויות בעייתיות סביב הפחד הזה והוא נמשך לאורך יותר מחצי שנה.
כמה דוגמאות לפוביות נפוצות מבעלי חיים
- פחד מכלבים: פוביה מכלבים, שידועה בשם המקצועי קינופוביה, היא פחד מפני פגישה, תקיפה או אפילו חשיפה לכלבים. ברוב המקרים הפחד הזה מתפתח כתוצאה מטראומה מוקדמת כלשהי, אם כי בהחלט מוכרים גם מקרים בהם הפחד מתפתח באופן עצמאי. מדובר במצב מורכב, שכן כלבים הם חלק בלתי נפרד ממרקם החיים היום-יומי שלנו, וסביר להניח שיש כלבים בבתים של רבים מהמכרים, החברים ובני המשפחה שלנו. לכן, מצבים בהם פחד מכלבים מוביל להתנהגות נמנעת נחשבים למקרים מורכבים שיכולים אפילו ליצור בידוד חברתי.
- פחד מחתולים: איילורופוביה היא פחד לא רציונלי מפני חתולים, שבמידה רבה הוא מסובך אפילו יותר מהפחד מכלבים. זאת משום שחתולי רחוב הם תופעה שכיחה מאוד בישראל, ופחד מפני חתולים יכול להוביל לכך שהאדם שסובל ממנו יחשוש מעצם היציאה מפתח ביתו. אנשים שסובלים מפחד מחתולים יירתעו במקרים רבים גם מאנשים בעלי חתולים או שמדברים על חתולים לעתים קרובות.
- פחד מציפורים: פחד מציפורים הוא אחד השכיחים ביותר בתחום הפוביות מבעלי חיים, וגם בו יש תתי קבוצות. אורניתופוביה היא השם הכללי שמייצג פחד מפני כל בעלי הכנף, אך בהחלט ישנם מקרים גם של פחד מיונים, פחד מברווזים, פחד מעורבים ועוד. אחת הדוגמאות המשעשעות שצברה פופולריות באינטרנט בשנים האחרונות היא אנאטידאפוביה – הפחד שבמקום כלשהו ובצורה כלשהי, ברווז מסתכל עלייך כרגע. על אף שמדובר בפחד משעשע למדי, הוא גם לא אמיתי למדי ונוצר כמשל של יוצר קומיקס על כך שכל דבר בעולם יכול להוביל להתפתחות של פוביה. בכל מקרה, פחד מציפורים הוא בהחלט שכיח למדי, וגם כאן מדובר בפחד שיכול להוביל לחשש מעצם היציאה לרחוב.
- פחד מחרקים: אנטומופוביה הוא הפחד מפני חרקים, והוא ככל הנראה השכיח ביותר ברמה כלשהי בקרב כלל האוכלוסייה. אצל רובנו, הרתיעה מחרקים היא לא ממש תוצאה של פחד אלא יותר של גועל או סלידה – אך בהחלט ישנה גם רמה גבוהה של פחד מפני חרקים בקרב כלל האוכלוסייה (וחרף הסטיגמה, ממש לא רק בקרב נשים). גם כאן, כשמדובר בפוביה של ממש מדובר במצב יחסית מורכב, שכן בניגוד לבעלי חיים אחרים חרקים יכולים להיכנס לבית שלנו גם ללא הסכמה או רצון מצדנו – ולכן חשוב לדעת גם לטפל בפחד הזה ולא רק להדביר חרקים.
מה עושים בשביל לטפל בפוביה מבעלי חיים?
טיפול בפוביה מבעלי חיים דומה במידה רבה לטיפול בפוביות אחרות, והמפתח כמו תמיד הוא טיפול יעיל. ישנם כמה וכמה תחומי טיפול שנותנים מענה טוב להתמודדות עם פחדים – החל מפסיכולוגים, דרך מטפלים בשיטות כמו טיפול התנהגותי CBT או מטפלי NLP, וכלה בפסיכיאטרים שנותנים מענה תרופתי שמסייע במיתון תחושת החרדה.
בשביל לטפל בצורה יעילה בפוביה מבעל חיים כלשהו צריך לרדת לשורש של אותו פחד, ולהבין מה הם דפוסי המחשבה שמובילים לתגובת הפחד, ואילו דפוסי התנהגות תחושת הפחד מייצרת. בשיטות כמו CBT עובדים על יצירת דפוסי התנהגות חדשים כתגובה לדפוסי המחשבה המפוחדים, בעוד בפסיכולוגיה פסיכואנליטית מנסים ליצור דפוסי מחשבה חדשים. כל מענה טיפולי, אם כן, חייב להיות מותאם למצב הספציפי של המטופל שסובל מהפוביה, ולכן יש צורך במעטפת טיפולית רחבה ככל הניתן, שיודעת להתאים לכל מטופל את המענה הטיפולי הנכון ביותר עבורו. את זה אפשר לעשות רק דרך מרכז טיפולי איכותי ורב-תחומי ככל הניתן.
מרכז gaya – מרכז טיפולי להתמודדות עם פחדים ופוביות
אם אתם סובלים מפחד לא רציונלי ומופרז מבעל חיים כלשהו, ומרגישים שהמצב הזה פוגע בשגרה ובאיכות החיים שלכם, מרכז gaya יכול לספק לכם את המענה הטיפולי שנחוץ לכם. מרכז gaya הוא מרכז טיפולי רב-תחומי עם אנשי מקצוע מתחומים רבים – פסיכולוגים, מטפלי NLP , מטפלי CBT , מטפלים המשלבים עבודת גוף נפש – כמו מיידפולנס, פסיכותרפיה גופנית ועד רפואה משלימה וטיפולים קבוצתיים. אנשי הטיפול המסורים שלנו בוחנים ומנתחים כל מטופל בצורה רגישה ומלאה בשביל למצוא את הטיפול הנכון ביותר למצבו, ולאחר מכן מתחילים בתהליך טיפולי איכותי ומותאם אישית. כך, מרכז gaya יכול לסייע לכם בהתמודדות עם והתגברות על פחדים שחשבתם שהם חלק בלתי נפרד מחייכם, ולשפר את השגרה היומיומית שלכם ללא היכר.