פחד מחושך אצל ילדים
משחר האנושות ועד ימינו אנו, בני האדם מקשרים את החושך לסכנה. החושך מייצג את הלא ידוע והלא בטוח, לעומת האור שבו אנו רואים דברים כפי שהם. משום כך, ניתן להבין מדוע ילדים רבים, וכן לא פחות מעשירית מהמבוגרים, סובלים מפחד מפני החושך – פחד שהוא אמנם טבעי ואפילו נחוץ בשלבים מסוימים, אך גם יכול להפוך, בהעדר מענה וטיפול, להפרעת חרדה של ממש.
בני האדם הם בעלי חיים יומיים או פעילי יום. פירוש הדבר הוא שאנחנו אמורים באופן טבעי להיות פעילים בשעות היום והאור, ומאידך לישון ולהיות בלתי פעילים בשעות הלילה והחושך. הוכחות לכך ניתן למצוא, בין השאר, בעין האנושית הכוללת כמות גדולה של תאים בשם מדוכים. מדובר בתאים קולטי צבעים שמתאימים לשעות האור, לעומת תאי הקנים הנפוצים אצל חיות לילה. כך, באופן ברור, הלילה מהווה ממלכה של חוסר ודאות עבור האדם הממוצע, פשוט משום שהקלט החושי שלנו נפגע ואיתו גם יכולת ההתמצאות והתפיסה שלנו את סביבתנו.
בעולם המודרני, הלילה הוא כבר לא הפחד שלנו (משום שקל לנו מאוד להאיר אותו), ובמקומו מושא הפחד הוא "חברו" האפל המתלווה אליו – החושך. אצל ילדים, במיוחד, מדובר בפחד שכיח מאוד, ונכיר אותו מעט יותר לעומק.
מה גורם לפחד מפני החושך בקרב ילדים?
ראשית, חשוב להבין כי פחד מפני החושך הוא לא רק טבעי בקרב ילדים – הוא אפילו נחוץ במידת מה. חלק מתהליך ההתפתחות וההתבגרות הטבעי של כל ילד כולל הבנה של מהי סכנה ומהו איום, וילדים יתחילו לפחד מהחושך בדרך כלל בשלב שבו הם יבינו שהעולם אינו האוטופיה האידאלית של בית הוריהם בלבד. בשלב בו ילדים מבינים שישנן בעולם סכנות (אנושיות, חייתיות או אפילו מיסטיות ומאגיות), הם בדרך כלל גם יתחילו לחשוש שהסכנות הללו עלולות להגיע עד לשולי מיטתם בחסות החשכה.
בדרך כלל, הפחד הזה יתחיל לקבל ביטוי סביב גיל שנתיים עד גיל ארבע שנים, כאשר ישנן עדויות לכך שילדים עם עולם דמיוני עשיר ומופלג יותר יחוו אותו מוקדם יותר וביתר שאת.
חשוב גם לציין שהפחד מפני החושך הוא לא רק אישי אלא גם קולקטיבי – לא בכדי ברבים מסיפורי השדים והמפלצות מהתפאורה היא שעות החשכה, וכמעט בכל פולקלור החושך הוא סממן לסכנה. ניתן להבין שהפחד מפני החושך הוא לא פחות מחלק מהתהליך האבולוציוני של בני האדם – ובאותה עת גם חלק מתהליך ההתבגרות וההתפתחות של כל בן ובת אדם.
כיצד מתבטא פחד מפני החושך?
במרבית המקרים, פחד מפני החושך לא יהיה בהכרח פחד מפני החושך עצמו, אלא מפני מה שהוא יכול להביא איתו. אפשר להקביל את הפחד הזה לפחד מפני הלא נודע, ולא מן הנמנע שהוא יהיה משולב בפחד מפני ישויות מאגיות שונות (מפלצות, מכשפות) שיכולות להיכנס לחדרו של הילד בחסות החשכה ולהרע לו. הביטוי הראשון של הפחד מפני החושך יכול להיות, אם כן, לא הבעה של פחד מפני החושך עצמו ולא ניסיון של הילד להימנע מהחושך, אלא הכרזה שלו על מפלצת בארון או מתחת למיטה, שאף אחד לא יכול לראות משום שהחדר חשוך.
הדבר קשור גם לתהליכי ההתפתחות העצמאית של הילד, משום שלפחות בשלבים בריאים וראשונים, הפחד מפני החושך יהפוך משמעותי הרבה יותר כאשר הילד יידרש להתמודד עם החושך לבד (למשל, בחדר בלילה) ולא כאשר הוא נמצא בחושך עם ההורים ועם אנשים שבהם הוא בוטח (בזמן הפסקת חשמל, למשל). הימצאות העוגנים המציאותיים של הילד בסביבתו, גם כשהיא חשוכה, בדרך כלל גוברת על הפחד מפני הלא נודע, שמקבל את ביטויו כפחד מפני החושך. בשלב מאוחר יותר, על פי רוב, הילד כבר יביע פחד מפני החושך עצמו – בין אם בצורה מפורשת בהבעת רגשות פחד, ובין אם בצורה מרומזת בבקשה של השארת אורות דולקים או הימנעות משינה.
איך להתמודד עם פחד מפני החושך אצל הילד?
אין דרך אחת נכונה להתמודד עם פחד מפני החושך אצל ילדכם, אבל אנחנו ממליצים בכל מקרה לא ללכת לאף קיצון ולהישאר בדרך המלך – לא להביע זלזול או ביטול של הפחד מול הילד וכן לתת לו מקום, אך מצד שני גם לא לתת לו לגיטימציה ואישור לפחד שאינו רציונלי.
הורים רבים בוחרים, כשילדם מגיע עם סיפור על מפלצות בחשכה, ללכת ו"לחפש" את אותן המפלצות מתחת למיטה, בארון או בכוכים חשוכים נוספים. כך הם מסייעים בפיתוח מנגנון התמודדות בוגר אצל הילד – העמדת המציאות מול הפחד הלא רציונלי.
אם בוחרים לדבר עם הילד בצורה ממושכת על הפחד שלו, כפי שבהחלט מומלץ, חשוב לעשות זאת כאשר יש פנאי לדבר איתו ולאפשר לו להביע את רגשותיו בצורה פתוחה. אפשר להסביר לילד שהרבה ילדים אחרים פוחדים מהחושך, ושגם אתם פחדתם מהחושך בגילו והתגברתם על כך.
אם אתם רואים שהילד מתקשה להביע את רגשותיו ושהוא נראה מפוחד, בהחלט יש מקום להביע את הרגשות האלה בעצמכם ולשאול אותו האם הוא פוחד, בכדי לשקף לו את תחושותיו.
לבסוף, מומלץ מאוד שלא להיבהל בעצמכם אם אתם נקלעים לחושך פתאומי לצד הילד שלכם – תגובה קיצונית של ההורים למצב של הפסקת חשמל תלמד את הילד שהחשכה היא סכנה.
מה מעלה חשד שמדובר בהפרעת חרדה ולא רק בפחד?
ישנם מצבים בהם הפחד מפני החושך הוא לא שלב התפתחותי חיוני בלבד, אלא מתפתח לכדי הפרעת חרדה של ממש. כאשר הילד סובל מחרדה ממושכת ומחשבות חוזרות ונשנות על הסכנות שבחשכה, ואתם מזהים שאין גרף שיפור בהתמודדות עם החושך לאורך זמן רב, צריך להתחיל לחשוד שמדובר בבעיה מהותית יותר. הפרעת חרדה שכזו, שמכונה גם ניקטופוביה, יכולה להתבטא במגוון אופנים, לרבות:
- תלונות תחושתיות של רעד, תחושת חום או קור או תחושת חנק.
- קשיי נשימה, הזעה ודופק מואץ.
- הפרעה בתפקוד היומיומי, לרבות שינויים בהרגלי השינה ו/או האכילה.
- אובדן שליטה התנהגותי או רגרסיה התפתחותית (חזרה להרטבות לילה אחרי זמן רב של גמילה, למשל).
איך מטפלים בהפרעת חרדה שמתפתחת מפחד מפני חושך?
הפרעת חרדה מפני החושך בילדים צריכה להיות מטופלת בצורה מקצועית באמצעות כלים טיפוליים להתמודדות עם חרדה כדוגמת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) וטיפול בחשיפה ממושכת (Prolonged Exposure, PE). טיפולים אלה חייבים להיות מותאמים באופן ספציפי לילד שלכם על ידי מומחה בטיפול בילדים. ספציפית, טיפול חשיפתי כמו PE אינו מתאים לכל ילד ולכל שלב התפתחותי ויש לנהוג בו בזהירות. בכל מקרה, הכתובת צריכה להיות מרכז טיפולי מקצועי עם פסיכולוג ילדים מומחה.
מרכז gaya – מול הפחד, אור
מרכז gaya הוא מרכז טיפולי המעסיק צוות רב תחומי הכולל פסיכולוגים, פסיכיאטריות, עובדים סוציאליים ואנשי טיפול גוף נפש. כל מטופל נהנה ממעטפת טיפולית המותאמת באופן ספציפי לצרכיו, וכאשר מדובר בילדים שזקוקים לטיפול ולתמיכה נפשית, הדבר מתבצע הן מול המטופל עצמו והן מול משפחתו. יחד, נבנה לילד את תוכנית הטיפול הנכונה והמאוזנת ביותר, נסייע בהתמודדות בוגרת ומאוזנת עם חשכה, ונשפוך אור על הפרעת החרדה שפוגעת בתפקודו היומיומי.
פנו אלינו לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית ונוכל לכוון אתכם למטפל המתאים עבור ילדכם 09-8855246
