הפרעות הקשורות בחרדה הולכות והופכות לנפוצות יותר בשנים האחרונות, כאשר בשנת 2018 כ-290 מיליון בני אדם ברחבי העולם טופלו בשל הפרעות מסוג זה. בין אם הסיבה לכך היא הלחץ הגובר שמביאים איתם החיים המודרניים, מודעות גבוהה יותר או דווקא אבחון יתר, אין ספק שיותר ויותר אנשים ברחבי בעולם מוצאים את עצמם מתמודדים עם תסמינים הקשורים בהפרעות חרדה. בעקבות מגיפה וירוס הקורונה, תופעות החרדה הפכו נפוצות אפילו עוד יותר.
חרדה היא אמנם תופעה פסיכולוגית, אך בניגוד להרבה מצבים נפשיים אחרים, לחרדה יש תסמינים גופניים בולטים שלא ניתן להתעלם מהם. הסיבה לכך היא שלתחושת החרדה יש מקורות אבולוציוניים ברורים. מדובר במצב שבו האדם מרגיש שהוא נמצא תחת איום, מה שמפעיל את מנגנון "הילחם או ברח" הטבוע בנו עוד מימי האדם הקדמון. כשהתחושה הזאת מתעוררת מבלי חשיפה לאיום ממשי, ייתכן מאוד שמדובר בהתקף חרדה.
מהי חרדה?
כאשר אנחנו נמצאים תחת איום, המוח שולח אותות לגוף, שמבקשים להכין אותו לקראת התמודדות עם סכנה. ההכנה זאת מתבטאת בצורה פיזית: הדופק מאיץ כדי לשלוח יותר דם לשרירים, הנשימה נעשית מהירה כדי להגביר את אספקת החמצן, ומשתחררים הורמונים דוגמת אדרנלין וקורטיזול, שיש להם השפעה מעוררת על הגוף. מערכת העיכול מזרזת את פעולתה כדי לפנות מהגוף פסולת שעלולה להיות מסוכנת במקרה של פציעה (אם אי פעם תהיתם על הדחף ללכת לשירותים לפני אירוע מלחיץ, זאת הסיבה).
התסמינים המתוארים לעיל הם תגובות טבעיות לחלוטין שמתלוות לתחושת פחד. ההבדל בין פחד לחרדה הוא הסיבה להפעלת מנגנון "הילחם או ברח". בעוד שתחושת פחד בריאה מגיעה כתגובה לאיום ברור, חרדה היא מצב שבו המנגנון הזה מופעל בהיעדר סיבה קונקרטית. במקרים של חרדה, האיום אינו ממשי אלא נמצא בעיקר בראש של האדם שחווה אותה: למשל, דאגה גדולה מדברים שעלולים להשתבש בעתיד, למרות שבאותו רגע אין שום סימן שהם אכן ישתבשו. במקרה כזה, המחשבות של האדם הן אלה שמעוררות את תגובת "הילחם או ברח", ובהעדר איום ממשי, התגובה הפיזית של הגוף בעצם לא משרתת צורך אמיתי. הסתירה הזאת בין המוח לגוף גורמת להעמקת החרדה ולתחושה של חוסר אונים.
הסימפטומים הגופניים של חרדה מתבטאים בצורה החריפה ביותר במהלך התקפי חרדה (או התקפי פאניקה): אפיזודה של כחצי שעה לכל היותר, שבמהלכה האדם חווה תחושת פחד חריפה המלווה בדופק מואץ, הזעה, קשיי נשימה, רעידות, ולעתים גם כאבים בחזה או סחרחורת.
אילו תסמינים פיזיים מתלווים לחרדה?
עלייה בדופק –
אחד התסמינים הנפוצים ביותר של התקפי חרדה הוא דופק מהיר. העלייה בקצב הדופק מתרחשת בגלל שהגוף מפריש קורטיזול ואדרנלין, והקולטנים בלב מפרשים את האינטראקציה עם ההורמונים האלה כפקודה לעבוד מהר יותר. מאותה סיבה, דפיקות לב מואצות משויכות לכל אירוע שמייצר אצלנו פחד והתרגשות: ההורמונים הללו מופרשים גם כאשר אנחנו נוסעים ברכבת הרים, או מתכוננים כדי לגשת לאדם שאנחנו נמשכים אליו ולהציע לו לצאת לדייט. זה קורה כי הגוף מפרש אירועים כאלה כסכנה, והוא מעלה את קצב הלב כדי להזרים יותר דם לשרירים. זאת על מנת שנהיה בשיא היכולת הפיזית שלנו למקרה שנצטרך להילחם או להימלט מהזירה.
כאשר דפיקות הלב המואצות מגיעות בלי איום חיצוני, זה עלול להעצים את תחושת הלחץ: אנחנו מרגישים שמשהו לא כשורה, אבל לא ברור מה. לכן, במידה ואתם מתמודדים עם התקף חרדה ומרגישים את הדופק שלכם עולה, חשוב לזכור שמדובר בתסמין נפוץ וטבעי, שיעבור עם תום ההתקף.
קשיי נשימה –
התקפי חרדה מלווים לעתים קרובות בנשימה מהירה ורדודה. השינוי בקצב הנשימה נגרם מפני שהגוף מנסה לקבל כמה שיותר חמצן, על מנת להיערך להתמודדות עם האיום. נשימה בקצב מהיר מדי עלולה לגרום להיפר-ונטילציה, תופעה שבה רמת הפחמן הדו-חמצני בדם יורדת בצורה חדה והאיזון בין רמות החמצן לרמות הפחמן הדו-חמצני נפגע. היפר-ונטילציה עלולה להביא לתחושת נימול בקצות האצבעות ולכאבים ביד שמאל – תסמינים המדמים התקף לב. אם אתם חווים קשיי נשימה בעת התקף חרדה, כדאי לנסות להשתלט על קצב הנשימה ולקחת נשימות עמוקות ואיטיות.
הפרעות בשינה –
אנשים הסובלים מהפרעות הקשורות בחרדה מדווחים פעמים רבות על קשיים בהירדמות, ועל שינה קלה ולא רציפה, שמלווה בהתעוררויות רבות במהלך הלילה. הקושי להירדם נגרם פעמים רבות בשל מחשבות חוזרות ונשנות, שמעוררות את תחושת החרדה. ברמה הפיזית, הגוף חש שהוא נמצא תחת איום מתמיד, שומר על דריכות ולא מצליח להגיע להרפיה הדרושה על מנת להירדם. ההפרעות בשינה גוררות הרגשת תשישות מתמשכת, דבר שמעצים את הרגישות לחרדה ומוריד את היכולת להתמודד עמה.
כאבי שרירים –
תחושת פחד יוצרת מתח בשרירים, דבר שעלול להתפתח לכאב של ממש כאשר האדם נמצא בחוויה מתמשכת של חרדה ולחץ. המתח המצטבר גורם לכאבים בעיקר באזור הגב, הכתפיים והצוואר. פעילות גופנית קבועה יכולה לסייע בהפחתת המתח בשרירים, בהנחה שהיא נעשית בצורה נכונה ומתוך הקשבה לגוף ולצרכיו.
בעיות בעיכול –
זוהי עובדה ידועה שלתחושת לחץ יש השפעה על היציאות. ההשפעה הזאת קשורה במנגנון שנקרא ציר המעיים-מוח, שמחבר בין מערכת העצבים המרכזית למערכת העיכול. אותו ציר הוא האחראי לכל תופעה רגשית שמקבלת ביטוי דרך הבטן. לא בכדי אנחנו מרגישים "פרפרים בבטן" כשאנחנו מתרגשים, או חווים כאבי בטן לקראת אירוע מלחיץ. תחושה מתמשכת של חרדה יכולה להשפיע רבות על מערכת העיכול, ולהביא לסימפטומים כמו שלשול, עצירות, כאבי בטן ועוד.
החמרה של מחלות עור –
המתמודדים עם מחלות עור עלולים לסבול מהחמרה במקרה של חרדה. באנשים הסובלים מאלרגיות ומחלות אוטו-אימוניות, סטרס מתמשך עלול להגביר עוד יותר את ההפרשה של היסטמין, חלבון שמרחיב את כלי הדם ומכווץ את שרירי הריאות. דבר זה עלול לגרום להחמרה של מחלות עור כגון אקזמה, פסוריאזיס וגם אקנה, ולהביא להתפשטות נרחבת של הנגעים. החמרה כזו תלווה לעתים קרובות בגרד, אדמומיות של העור ונפיחות.
איך מטפלים בתסמיני חרדה?
בשל הביטויים הנפשיים של חרדה והתסמינים הפיזיים שנלווים אליה, הפרעות הקשורות בחרדה יכולות להביא לפגיעה משמעותית באיכות החיים של הסובלים מהן. בנוסף, חרדה מתמשכת יכולה להביא לפגיעה ממשית בבריאות הפיזית, לקשיי שינה כרוניים ולהחמרה של מחלות כרוניות. לכן, חשוב לטפל בגורמים לחרדה ולא רק בתסמינים הפיזיים.
טיפול בהפרעות חרדה כולל בדרך כלל טיפול פסיכולוגי, לעיתים בשילוב של טיפול תרופתי או טיפולים אלטרנטיביים כגון דיקור סיני או דמיון מודרך. טיפול פסיכותרפי הוכח כמסייע להפרעות חרדה, כמו גם טיפול בשיטת cbt (קוגניטיבי-התנהגותי) שנועד לתת כלים ממוקדי מטרה להתמודדות עם חרדה.
איך מרכז gaya יכול לסייע בהתמודדות עם חרדה?
מרכז gaya הוא מרכז טיפולי רב-תחומי, המעניק טיפול מותאם אישית לכל הגילאים. אנו מציעים מגוון רחב של טיפולים, ונשמח להתאים עבורכם את הטיפול המתאים ביותר להתמודדות עם חרדה ועם הסימפטומים המתלווים אליה. הצוות במרכז gaya מורכב מבעלי מקצוע מהשורה הראשונה, והוא כולל פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים, עובדים סוציאלים קליניים, מטפלי CBT, מטפלי NLP ועוד. הצוות במרכז יעשה כל שיכולתו על מנת להעניק טיפול מסור, רגיש ואישי, המותאם לאתגרים האישיים של כל מטופל ומטופלת.
אפשר לעשות שינוי, לא צריך להמשיך ולסבול, מוזמנים להתקשר אלינו עכשיו ולהתחיל בתהליך השינוי! 09-8855246
