אישיות נוירוטית
המילה אישיות מקורה בשפה הלטינית: Persona, הכוונה לאופי האדם או מכלול של תכונות נפשיות חלקן מולדות וחלקן נרכשות המכתיבות את התנהגותו של אדם, מחשבותיו ותחושותיו. ניתן לומר שהאישיות הינה מקבץ מאורגן של מאפיינים הייחודיים לאדם ספציפי המשפיעים על הרגשתו, הכרתו, דחפיו והתנהגותו במצבים שונים.
האישיות שלנו מגדירה ועושה אותנו בעצם למי שאנחנו.
המושג אישיות הוא מושג חשוב בתחום הפסיכולוגיה. ישנן מספר עמדות ותאוריות פסיכולוגיות המתייחסות לאישיות.
חלקן מתארות את האישיות באמצעות המונח "עצמי", כישות מאורגנת סובייקטיבית המשפיעה על כל התנסויותיו של האדם ומעצבות אותן.
חלקן רואות באישיות תוצר של אירועים או משברים שכל אדם חווה במהלך חייו וחלקן מתייחסות למבנה האישיות.
על פי המודל שקבע הפסיכיאטר והפסיכואנליטיקאי אוטו קרנברג האישיות מתחלקת לשלוש רמות של ארגון: ארגון נוירוטי, ארגון גבולי וארגון פסיכוטי.
ארגון נוירוטי: מתאפיין בבוחן מציאות תקין ותחושה של זהות שלמה ואינטגרטיבית, המבוססת על מנגנוני הגנה "גבוהים".
ארגון גבולי: מתאפיין בבוחן מציאות תקין, לצד תחושה מבולבלת של זהות, המבוססת על מנגנוני הגנה "נמוכים".
ארגון פסיכוטי: מתאפיין בבוחן מציאות פגום, תחושה של זהות שבורה וחוסר גבולות בין העצמי לבין האחר. בדומה לארגון הגבולי, גם הארגון הפסיכוטי מתאפיין במנגנוני הגנה "נמוכים". רמות ארגון האישיות נקבעות על פי אופן החיבור שלהם למציאות, סוגי מנגנוני ההגנה האופייניים להם, מידת התובנה שלהם למצבם ומידת האינטגרציה בזהות שלהם.
על פי הגישה הזו כל אחת מרמות הארגון משקפת פתולוגיה שמקורה בשלב אחר בילדות. ככול שהפתולוגיה או ההפרעה חמורה יותר סימן שהפגיעה התרחשה בשלב מוקדם יותר בהתפתחותו של האדם.
מהי אישיות נוירוטית?
כאמור ארגון אישיות נוירוטי הינו הרמה הראשונה, הגבוהה שבין השלוש. בארגון אישיות נוירוטית האישיות מאורגנת ברמה גבוהה (רגשית, קוגניטיבית והתנהגותית) ואף על פי כן ניכר איזשהו קושי, המפריע לתפקוד והתנהלות תקינים ואדפטיביים באורך חייו של האדם.
הפרעות נוירוטיות הינן הפרעות הנפוצות בקרב אחוז גדול מהאוכלוסייה. המאפיינים של אנשים בעלי הפרעה נוירוטית, כלומר בעלי אישיות נוירוטית, הם: אנשים אלו בוחרים על פי רב ללכת לטיפול, הם בעלי מודעות לקושי ובעלי רמת תפקוד טובה באופן כללי.
אישיות נוירוטית מאופיינת במידה של חוסר שקט, אי נחת עצמית, אי נחת אל מול העולם וקונפליקטים פנימיים.
"נוירוטי", או אדם הסובל מנוירוזה, לרוב סובל במידה מסוימת מדיכאון או חרדה, העדר רגשות, ביטחון עצמי נמוך ו/או אי יציבות רגשית
מהם הגורמים להיווצרות אישיות נוירוטית?
הגורמים לאישיות נוירוטית מתחלקים לשלוש:
- גורמים גנטיים מולדים– ההנחה היא שקיים גרעין מולד. כלומר ישנה רגישות מולדת שאינה תורשה של הסביבה. הרגישות היא בעצם הנטייה לפתח אישיות נוירוטית. נמצא שבהרבה הפרעות רגשיות או נפשיות כמו דיכאון או חרדה ישנה שכיחות גבוהה במשפחות. ההשערה המקובלת כיום היא שאנשים יורשים תכונות אופי מהוריהם כגון טמפרמנט או מזג, ביישנות, סף תסכול, חרדה ועוד.
- גורמים סביבתיים וטראומתיים בתקופת הילדות– בניגוד לגורמים שהם מולדים דהיינו עוברים בתורשה ישנה גם את השפעת הסביבה או מהלך חייו של האדם. גרומים סביבתיים מסוימים יכולים להעלות את הסיכון לפתח אישיות נוירוטית. למשל: אירועי חיים סטרסוגניים, קשיים בתפקוד הורי, חוויות שליליות עם דמויות משמעותיות וכדומה.
- מצבי לחץ קשים לאורך החיים– אירועי סטרס רבים ובעיקר מצבי סטרס מתמשכים הינם בעלי השפעה על נפש האדם. מצבי לחץ יוצרים עומס רב על המערכת הסימפתטית, שאחראית על התגובות האוטומטיות למצבי לחץ. כידוע כי ישנו קשר הדוק בין גוף ונפש.
כאשר שלושת הגורמים הללו: נטיה מולדת, השפעות סביבתיות שונות ולחץ נפשי בעיקר מתמשך ממקור פנימי ו/או חיצוני, משתלבים ביחד מתמלאים התנאים העיקריים להופעת האישיות הנוירוטית.
תסמינים נוירוטיים הם לעתים תוצאה של מצבי לחץ, אך בדרך – כלל הם מייצגים אינטראקציה מורכבת בין מצבי לחץ לבין אישיות פגיעה.
פרויד טען כי ביסוד הנוירזות עומד חוסר יכולתו של האדם להתמודד עם רגשות אמביוולנטיים לא מודעים.
על פי התאוריה הפרוידיאנית בני האדם מונעים על ידי דחפים, דחף המוות ודחף בחיים, כאשר המטרה היא להשיג כמה שיותר עונג ולהימנע מכאב. בשלב כלשהו בהתפתחותו של התינוק, הוא מגלה שהעולם אינו מותאם תמיד לצרכי העונג שלו. הוא לומד שישנם דחפים ואימפולסים שהם אסורים בחברה, ומימושם בפועל יוביל לענישה.
בדרך זו נוצר קונפליקט פנימי בין שני מבנים של האישיות (האיד- שפועל מתוך הדחפים על מנת להגיע לסיפוק, והסופר- אגו שמייצג את דרישות החברה והמוסר). המבנה השלישי, האגו (או- אני) אחראי להגיע לפשרה בין שני הגורמים המנוגדים, והוא מוצא דרך לעבור באמצע. אך הפשרה הזו היא בהכרח לא מספיק טובה, ועל כן עושה שימוש במנגנוני הגנה שעשויים להיות בעייתים בכך ששואבים הרבה אנרגיות נפשיות. כאשר הקונפליקט אינו נפתר בדרך טובה מספיק, יתחילו להתבטא סימפטומים שונים. סימפטומים אלה נקראו בשם הכולל- נוירוזה.
סימפטומים של אישיות נוירוטית
נוירוזה הינה הפרעה נפשית מתמשכת או חוזרת, שאינה פסיכוטית, ומאופיינת בעיקר ע"י חרדה. אפקט זה מורגש באופן ישיר או שהחרדה משתנה בביטוייה בעקבות מנגנוני הגנה ואז היא באה לידי ביטוי באמצעות סימפטומים שונים. הפרעות נוירוטיות יכולות לכלול מגוון של תופעות, החל בפחדים, פוביות וחרדות, דרך התנהגויות כפייתיות ומחשבות אובססיביות, וכלה בדאגנות יתר, נטייה לדיכאון ושינויים במצבי רוח.
תסמינים נפוצים- חרדה מוגברת, עייפות, מתח, הפרעות בריכוז וביצירתיות, מגוון של סימפטומים חרדתיים ופוביים, מצבי פאניקה, OCD, דיכאון ומצבים דיסוציאטיביים.
לעיתים קרובות החולים מתלוננים על מיחושים גופניים רבים אך ללא ממצאים למחלה גופנית.
בהפרעות נוירוטיות הפרט שומר על התובנה שלו, על בוחן המציאות ושיפוט תקין. בד"כ הוא לא מבלבל בין החוויות הנפשיות פנימיות למציאות התקינה.
האישיות אינה לקויה ואינה מגיעה למצב של חוסר ארגון פנימי.
הנוירוזה מוגדרת על סמך הופעת קבוצת סימפטומים שמופיעים יחד ויוצרים את התמונה הקלינית של נוירוזה.
נוירוזות עלולות לבוא לידי ביטוי באופנים שונים. לעיתים הנוירוזות יכולות לכלול מאפיינים ידועים וברורים מבחינה פסיכיאטרית, כאלה שמצויים במדריך ה-DSM, ולעיתים מדובר במאפיינים פחות מאובחנים וברורים, כגון חוסר שביעות רצון כללית, אי נוחות רגשית וכדומה.
נוירוזות יכולות ללבוש צורה של הימנעות מפעילויות שונות אשר הסובל מעוניין להשתתף בהן אך מוצא את עצמו עומד בפני קושי לבצען. דוגמא לכך היא אדם שמתבקש להעביר הרצאה במסגרת עבודתו. חרדה מפני קהל, וחשש מכך שיעשה לצחוק, ימנעו ממנו לעשות את המוטל עליו. דוגמא זו ממחישה שנוירוזה עשויה להפריע לאדם להגיע להישגים מסוימים ולממש את הפוטנציאל הגלום בו.
מתי יש צורך בטיפול?
כאמור, האדם הנוירוטי איננו חולה נפש קליני. בעוד שמצבו של החולה הנפשי קל יותר לאבחון, על פי רוב, הרי שהאדם הנוירוטי יכול, כמעט תמיד, לתפקד בחברה באופן סביר. יחד עם זאת, הנוירוזות עשויות להטיל קשיים רבים על האדם הסובל מהם.
הקשיים יכולים להיות במחשבה, למשל במחשבות טורדניות, או במעשים. התנהגויות כמו קומפולסיבית ואובססיבית, כמו גם הימנעויות מפעילות, ממקומות, ומקשרים חברתיים עשויות להוביל את הסובל עצמו למסקנה שהוא זקוק לטיפול. לכן, העובדה שהאדם מכיר בבעיה, ומבקש לשנות זאת ולחוש בהקלה או בריפוי, היא המביאה אותו בדרך כלל לחיפוש פתרונות לבעיה.
אדם הסובל מנוירוזה מודע למצבו ולרוב שואף להתמודד עם הבעיה, להבדיל מפסיכוזה בה האדם אינו מודע למצבו ואף מאבד מגע עם המציאות.
הטיפול בהפרעת אישיות נוירוטית
אין זה יהיה נכון להתייחס לטיפול באישיות נוירוטית בפני עצמה, אלא הטיפול מותאם ע"פ ההפרעות או הקשיים אשר באים לידי ביטוי, אצל כל אחד באופן שונה ואחר.
באופן כללי מטרתו של טיפול היא לחשוף את הרבדים העמוקים באישיותו של האדם, לגלות את הקונפליקטים החבויים והמודחקים אשר משפיעים ומעצבים את התנהגותו, דפוסי החשיבה שלו והנוירוזות שלו.
הטיפול באדם הנוירוטי יכול להתבצע בצורות רבות ומגוונות. לעיתים הטיפול יכול לערב אנשי מקצוע מתחום הנפש, ולעיתים אחרות המטפלים יהיו פסיכיאטרים,
רופאים או יועצים מסוגים שונים.
חלק מהתופעות הנוירוטיות יכולות להיות מטופלות באמצעות תרופות, כגון תרופות כנגד חרדה, דיכאון, מתח ולחץ, שעשויות להביא להקלה משמעותית ולשיפור עצום בתופעות של נוירוזות. יחד עם זאת, כאשר מדובר בבעיות קשות יחסית, נהוג לשלב טיפול תרופתי עם טיפול נפשי באמצעות פסיכולוג או פסיכותרפיסט.
ישנן נוירוזות רבות שמטופלות היטב בטיפול נפשי, גם ללא תרופות כלל.
איך אדע לבחור מטפל או שיטת טיפול שתתאים לי?
כאמור יש מגוון כל כך רחב ושונה של טיפול בסימפטומים של אישיות נוירוטית, ובאמת השאלה איך לבחור שיטה או מטפל היא מאד לגיטימית.
במרכז גאיה אנחנו מציעים תהליך טיפולי שבו מתקיימת שיחה ראשונית עם אחד המטפלים שלנו, שמטרתה להכיר אותך, את הרקע שלך, תחומי העניין שלך ולשמוע מהם הקשיים שהנך חווה ומתמודד איתם, ובעקבות השיחה נוכל לכוון אותך למטפל ושיטת הטיפול המתאימים לך ביותר.
איך נוכל לעזור לך במרכז גאיה להתגבר על אישות נוירוטית וחרדות?
מרכז גאיה הוא מרכז טיפולי רב תחומי אשר משלב תחת קורת גג אחת מגוון של מטפלים מקצועיים בשיטות טיפול שונות. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם פסיכיאטר אשר נותן ייעוץ במידת הצורך, ובצוות שלנו פסיכולוגים קליניים, פסיכותרפיסטים, מטפלים התנהגותיים, מטפלים ברפואה משלימה, אנחנו מציעים טיפולי EMDR טיפולי NLP ועוד.