איך להתגבר על ביישנות

איך להתגבר על ביישנות?

הביישנות היא רגש מוכר כמעט לכולם. קשה למצוא מישהו שלא התבייש או מתבייש לפעמים, אם זה מול קהל או בחברת אנשים לא מוכרים לו.
יחד עם זאת, יש ילדים ומבוגרים שהביישנות היא רגש דומיננטי בחייהם והיא גורמת להם לקושי גדול. 

מה בין בושה לביישנות? בושה, בין השאר, היא רגש הישרדותי, המהווה סוג של התרעה מפני סכנה של היחשפות מסוכנת בפני זרים.
אם מסתכלים על זה כך, ניתן לומר שביישנות היא מעין אזעקת שווא שמופעלת גם כשאין סכנה ממשית.

מה זה ביישנות?

ביישנות היא הרגשה של חוסר נוחות וחשש שמתעוררים בסיטואציות חברתיות והיא נובעת מתחושה של חוסר ביטחון עצמי ופחד מדחייה.  

ביישנות היא נטייה מולדת, אבל היא יכולה להיווצר גם כתגובה למקרה של דחייה או תגובה שלילית שהאדם חווה, בדרך כלל בילדותו המוקדמת.
הביישנות באה לידי ביטוי במופנמות, פחד להיראות או להישמע והימנעות מיצירת קשר. 

אצל ילדים ומבוגרים ביישנים, קיימת רגישות מופרזת לתגובה של הסביבה אליהם.
הם שמים לב לכל הבעת פנים של מי שעומד מולם ולא תמיד הפרשנות שלהם תואמת למציאות.
זאת אומרת שהם יכולים לחוש שהם מתקבלים בביקורת או בחוסר קבלה גם שאין הדבר כך.
מצד שני למי שמתמודד עם ביישנות יש תחושה חזקה ומוגזמת של מודעות עצמית. הם יכולים להרגיש למשל שכל העיניים בחדר מופנות אליהם או שהקול שלהם חזק במיוחד. 

הביישנות יכולה להתבטא בקושי ביצירת קשר עין, עמידה בצד או שמירת מרחק, ואצל ילדים צעירים – בהצמדות להורים ובהפניית מבט לרצפה.
הרבה פעמים מתלווה לביישנות תחושות פיזיות כמו הזעה, סומק, תחושת מחנק, קיפאון, רעד בקול או גמגום ועוד.
התחושות הלא נעימות האלו, מעוררות באדם רצון להימנע מהשתתפות פעילה במצבים חברתיים וגם לחשש, דאגה ולעיתים אף חרדה לקראת
מפגשים או אירועים שכרוכים באינטראקציה עם אחרים. 

 

מעניין לדעת ש…

היחס לביישנות הוא תלוי תרבות. יש מדינות בהם ביישנות נחשבת דווקא לתכונה טובה וילד ביישן נתפס כילד מחונך.
אבל לא כך בישראל. בחברה הישראלית, שמעריכה אומץ ומוחצנות, ביישנות זוכה לתגובות שליליות, ומתפרשת כחולשה.
התגובות השליליות עלולות לפגוע עוד יותר בדימוי העצמי ולהגביר את תחושת הביישנות וכך ליצור מעגל שקשה לצאת ממנו – אין מה לומר, לא קל להיות ביישן בישראל…
אבל טוב לזכור שיש לביישנות גם צדדים חיוביים. הביישנות קשורה גם לאיפוק ולצניעות. היא מאפשרת זמן להתבוננות על הסיטואציה החברתית לפני שממהרים להיכנס אליה.
בנוסף, הביישנים הם אנשים שאינם שתלטניים ובכך הם נוטים לתת מקום לאחרים.

הביישנות היא הרבה פעמים גם תלוית סיטואציה. למשל, יש אנשים שירגישו בטוחים בקרב בני משפחה, אך יתביישו במקום העבודה,
יש ילדים שבבית הם מאד דעתניים ודומיננטיים אבל בכיתה לא נשמעים, או ילדים שידברו בכיתה אבל ימנעו מלדבר בחברת ילדים אחרים בהפסקות. 

איך להתגבר על ביישנות אצל ילדים?

ילדים, אפילו יותר ממבוגרים, נדרשים כל הזמן לאינטראקציות חברתיות והילדות היא הזמן שבו הם רוכשים מיומנויות חברתיות שישרתו אותם לאורך חייהם.
גם הדימוי העצמי ותחושת הערך העצמי מתעצבים במידה רבה באותן שנים. 

אם ילד הוא ביישן, אין זה אומר שאין הוא רוצה ליצור קשר, להרגיש משמעותי ומוערך ולבטא את עצמו.
ולכן הילד מוצא את עצמו בקונפליקט פנימי ומכאיב בין הרצונות האלה לבין הנטייה שלו להימנע בשל ביישנותו.
ההימנעות גם מגבירה את הביישנות, כי היא לא מאפשרת לפתח מיומנויות חברתיות ומשאירה את המצב החברתי לא מוכר, ולכן זר ומאיים.  

ביישנות נחשבת לתכונה בעלת בסיס גנטי חזק, אבל מצד שני היא מושפעת מאוד מגורמים סביבתיים. ההבדל בהתנהגות ובהרגשה של ילד ביישן בחיק משפחתו,
לעומת הרגשתו והתנהגותו בחברת ילדים אחרים, מצביעה על כך שהביישנות היא לא תכונת אופי קבועה או העדפה חופשית, אלא מגבלה שמונעת ממנו לפעול כרצונו.
מכאן אפשר להבין שיש כאן קושי או מחסום שמתעורר במצבים מסוימים, וככזה זהו קושי שאפשר ללמוד להתגבר עליו.
גם העובדה שילדים ביישניים לא בהכרח יגדלו להיות מבוגרים ביישניים מצביעה על כך. 

אם כך, ביישנות היא נטייה הניתנת לשינוי ויש הרבה דרכים שבהן אפשר לעזור לילד להתמודד עם ביישנות ולהקל עליה.

 

לא למהר לשים תווית –

ילד שאומרים לו או עליו שהוא ביישן, יאמץ לעצמו את הדימוי הזה, את התווית הזו והיא עלולה להגביל אותו ולקבע אותו.
במקום לומר "ביישן" אפשר להשתמש בביטויים פחות מוחלטים כמו "לוקח לך/לו זמן להרגיש בנוח".
תמיד טוב להשאיר לילד כמה שיותר מרחב פתוח שמאפשר גמישות והשתנות.

 

לתווך –

ילד ביישן (טוב, זה בניגוד לעצה הקודמת אבל בכל זאת…) זקוק לעיתים לתיווך ראשוני ועזרה ב"כניסה" לאינטראקציה חברתית.
אחרי התיווך, חשוב לסגת ולתת לילד להסתדר בעצמו, כדי שירגיש שסומכים עליו ומאמינים ביכולתו, וגם כדי לא להעביר לו את המסר שזו סיטואציה מאיימת עבור ההורים שלו או עבורו.

 

למצוא יחד נקודות חוזק, כישרון ועניין –

שיעלו את הדימוי העצמי וישמשו את הילד באינטראקציות החברתיות. אפשר גם ליצור מפגשים חברתיים שמתאימים לילד ולהעדפות שלו,
למשל מפגש סביב משחק אהוב, שבהם הוא ירגיש יותר בנוח ובטוח בעצמו. 

 

לתת לילד להתנסות בסיטואציות חברתיות בטוחות ומיטיבות –

עם משפחה וחברים קרובים ומוכרים או עם מספר מצומצם של משתתפים. מפגש עם ילדים בעלי עניין משותף, במסגרת חוג למשל, יכול גם הוא להוות סיטואציה נוחה ליצירת קשר.
מפגשים כאלה יכולים להוות חוויות חיוביות, שילוו את הילד במפגשים מאתגרים יותר. 

 

לעשות הכנה מראש –

במיוחד לקראת סיטואציות חדשות ומפגש עם אנשים לא מוכרים, טוב להכין את הילד מראש כדי שידע לקראת מה הוא הולך, מי יהיה במפגש ומה יעשו בו.
אם זה אירוע שבו נדרש ממנו לדבר לפני הכיתה, למשל, או להציג, טוב לעשות הכנה ולהתאמן בבית לקראת האירוע, לעודד את הילד לדבר או להציג מולכם ומול האחים.
התנסות כזאת יכולה להגביר את תחושת הביטחון של הילד.

 

לא ללחוץ  על הילד –

כל הורה רוצה שהילד שלו יהיה חברותי ובעל ביטחון עצמי, שיהיו לו חברים. שיהיה כמו כולם. אבל חשוב לא ללחוץ על הילד להתגבר על הביישנות שלו,
ולתת לו זמן ומרחב לעשות את זה כשהוא מרגיש מוכן. לחץ רק יחמיר את המצוקה של הילד, וינתק אותו מהרצון האותנטי שלו להתחבר ולבטא את עצמו.

 

לתת דוגמא אישית –

כמו בכל עניין, גם במקרה של התגברות על ביישנות הדרך הטובה ביותר ללמד את הילד שלך היא דרך דוגמא אישית, כי זו הדרך הטבעית שבה ילדים לומדים.
אם גם אתם סובלים מביישנות, מאמץ שלכם להתגבר עליה יכולה להוות דוגמא טובה מאוד לילד שלכם, שחווה יחד אתכם גם את החשש שלכם וגם את היכולת שלכם להתגבר עליו.
הדרך שלכם ליצור קשר יכולה לעזור לו לגלות את הדרך שלו לעשות זאת. טוב גם לשתף את הילד הביישן בעובדה שגם אנחנו מרגישים לפעמים כמוהו,
כדי להקטין את תחושת הבדידות והבושה שמתלווה לביישנות.

 

לנסות לברר – מהו הפחד בבסיס הביישנות?

טוב לנסות לגלות יחד ממה בדיוק הילד שלכם חושש. האם הוא דואג שילעגו לו? האם הוא חושש שיחשבו שהוא טיפש או משעמם? האם הוא חושב שהוא פחות טוב מילדים אחרים?
מודעות ובהירות לגבי הגורם לפחד יכולה לעזור להתגבר עליו, כי יותר קל להתגבר על משהו כשהוא מוגדר, בניגוד למשהו עמום, כללי ומופשט.
אפשר לעשות עם הילד תרגילים קטנים של דמיון מודרך. למשל לדמיין סיטואציה שבה קורה הדבר שמפחיד אותו יותר מכל, ולהיווכח שזה לא נורא כל כך, או להיפך –
לדמיין יחד איתו סיטואציה חברתית שמנוגדת לחששות שלו, כמו לדמיין יחד איתו מצב שבה הוא מדבר, למשל, ואנשים מגיבים אליו בצורה חיובית ומקבלת.

 

חיזוקים חיוביים ושיקוף –

כמובן שטוב לחזק את הילד על סיטואציות חברתיות שבהם הוא לקח חלק ושבהם התגבר על הביישנות שלו, ולשקף לו חוויות טובות.
אלה יעזרו לו להטמיע דימויים חיוביים על עצמו ועל יכולותיו. יחד עם זאת, צריך גם לשים לב שלא לעשות את זה בצורה מוגזמת. 

 

לעזור לילד לרכוש מיומנויות חברתיות –

כפי שנאמר קודם, הביישנות מונעת מהילד הביישן (במידה משתנה מילד לילד) להתנסות ולפתח את המיומנויות החברתיות שלו, וכך הוא נכנס ל"מעגל קסמים"
שעלול להנציח את הביישנות שלו. דרך טובה לחזק את המיומנויות החברתיות בסביבה תומכת היא השתתפות בקבוצה טיפולית לילדים, שמתמקדת בהקניית מיומנויות חברתיות. 

איך נוכל לעזור לך או לילד שלך להתגבר על ביישנות?

במרכז גאיה, אנו עורכים קבוצות מיומנויות חברתיות לילדים, אלה קבוצות קטנות, כאשר בסביבה טיפולית ומוגנת, הילד יכול להתנסות ולפעול בצורה יוזמת יותר, לשתף פעולה, ולהרגיש איך זה לפעול אחרת, להבין איזה מחירים הוא משלם על ההימנעות שלו ולגלות איזו תחושה טובה יש כשמעורבים ומעיזים. קראו עוד על קבוצות מיומנויות חברתיות במרכז גאיה

בנוסף, יש לנו צוות של מטפלים מקצועיים ומנוסים אשר עוסקים בטיפול רגשי לילדים ומבוגרים,
בטיפול אפשר להעלות את הביטחון העצמי ולשנות אמונות מגבילות לגבי הילד או המבוגר אשר מונעות ממנו ביטוי מלא בחברת ילדים / אנשים אחרים.

במרכז שלנו מגוון של שיטות טיפול, טיפול פסיכולוגי, טיפולי גוף נפש, טיפולים בהבעה ויצירה, טיפולים התנהגותיים ועוד.

לפרטים נוספים ושיחת ייעוץ ראשונה, התקשר/י אלינו עכשיו 09-8855246