שליטה עצמית אצל ילדים
כל הורה היה רוצה שהילדים שלו ישלטו בעצמם היטב. עם זאת, חלק מההגדרה של להיות ילד היא גם, בין השאר, להתקשות בשליטה עצמית מלאה, שמבוגרים מצליחים לרוב להפעיל אותה. המשאבים הנפשיים והרגשיים של הילדים שלנו, בעיקר כשהם בגילאים צעירים יחסית, הינם מוגבלים יותר. לכן הם מתקשים יותר לשלוט בהתנהגותם וברגשותיהם. חשוב להבין מהם המנגנונים האלה, כיצד ילדים מפתחים שליטה עצמית, וכיצד אנחנו יכולים לעזור להם כהורים וכסביבה קרובה.
כשאנחנו מדברים על שליטה עצמית אצל ילדים, הכוונה שלנו היא פחות לשליטה עצמית ברמה הפיזית, כמו הליכה לשירותים או אכילה מסודרת. אלה הם שלבים שילדים עוברים בלי קשר לרמת ההתפתחות הרגשית שלהם על פי רוב. לא לכך מתייחסים כשמדברים על היכולת של ילד לשלוט בעצמו. הכוונה, במושג הזה, היא יותר ליכולות הרגשיות וההתנהגותיות של הילד, וליכולת שלו לרסן את תגובותיו וההתנהגויות שלו גם כשהוא מאוכזב, ולחילופין גם כשהוא שמח ומתלהב.
ילד שלא מצליח להפסיק התקפת זעם ובכי מביע שליטה עצמית נמוכה, בעוד ילד שלא מקבל ממתק שהוא רוצה וממשיך בעיסוקיו ללא בעיה – מפגין שליטה עצמית גבוהה. אין ספק שהיינו רוצים שהילדים שלנו יזכירו יותר את הילד מהדוגמה השנייה, אך מה לעשות, שהמציאות היא בדרך כלל איפשהו באמצע. לכן חשוב כל כך להבין את מנגנוני השליטה העצמית של הילדים שלנו.
פיתוח שליטה עצמית הוא חלק בלתי נפרד מההתבגרות
אם נחשוב על ההבדלים העיקריים בין ילדים לבין מבוגרים, לא מבחינה פיזית אלא מבחינה התנהגותית, יתכן ונגיע למסקנה שאלו נמצאים בהיבט השליטה העצמית. ילדים הם, מטבעם, רגשיים ויצריים יותר, ומנעד התגובות שלהם הוא על פי רוב רחב יותר משל אדם בוגר. ילד שמח ונהנה יצחק בקול רם, ירוץ או יקפוץ ויתכן שאפילו ייצור מטרד של ממש לסביבתו. התנהגות שכזו אצל מבוגר תהיה חריגה מאוד. גם בצד השני של המנעד – אנשים בוגרים שמתאכזבים אכזבה קשה או חווים רגשות קשים של עצב או כעס, לעתים יאבדו שליטה, יבכו, יצעקו או אפילו יפעלו באלימות, אך זו תהיה החריגה מהנורמה שבולטת בדיוק מהסיבה הזאת. אצל ילדים, התנהגות שכזו יכולה להתרחש גם בתגובה לאכילה של מאכל לא טעים או לאמירה לפיה צריך ללכת הביתה או ללכת לישון.
ניתן להבין, אם כן, שהתהליך בו ילד צעיר לומד כיצד לשלוט בעצמו וכיצד לפתח משאבים נפשיים חזקים יותר מול אכזבה כמו גם התנהגות סבירה יותר מול הצלחה – הוא חלק בלתי נפרד מתהליך ההתבגרות הרחב יותר. בדיוק מהסיבה הזאת, כשמדובר על ילדים שלא מצליחים לשלוט בעצמם כלל לאורך זמן, ולא משתפרים או אפילו מתדרדרים ביכולות הללו – נחשוב שמדובר בבעיה הדורשת התייחסות מעמיקה יותר.
מה גורם לבעיות בשליטה העצמית של ילדים?
יש מגוון רחב של סיבות שבגללן ילדים עלולים שלא לפתח יכולות שליטה עצמית. למעשה המצב הזה יכול להתפתח גם מדוגמאות הפוכות לחלוטין. ניקח את הדוגמה הקלאסית והקשה ביותר, של ילדים שסובלים מהזנחה. ילד שסובל מהזנחה ולא מקבל מענה לצרכים או לרצונות שלו, או אפילו מקבל מענה כועס ואף אלים כשהוא מביע רצון או צורך – לומד להתנהל עם הסביבה שלו בצורה מזניחה ואלימה בפני עצמו. ילדים שסובלים מהזנחה משמעותית, סובלים לא פעם בחייהם הבוגרים מבעיות אלימות (כקורבן או כמקרבן), פשוט משום שהם לא מפתחים את ההבנה, לפיה הסביבה שלהם תדאג להם ותסייע להם גם כשהם לא אלימים או דורשים. הדוגמה ההפוכה אינה טובה יותר – דוגמה קיצונית של ילדים שנעטפים בצורה מלאה על ידי סביבתם, ולא מורשים לחקור ולהתפתח בכוחות עצמם. מצב זה, בו כל צורך ורצון של הילד נענים מיד ובאופן מלא גם כאשר הדבר אינו מומלץ, בריא או נכון עבורו – יוצרים בעיה משמעותית כאשר אותם ילדים הופכים למבוגרים שלא מקבלים את מבוקשם.
כמובן שבין שתי הדוגמאות הקיצוניות הללו יש אינסוף אפשרויות ודוגמאות לפעולות שמפתחות יותר או פחות את יכולות השליטה העצמית של הילדים שלנו. לכן חשוב למדוד את הפעולות וההחלטות שלנו כהורים גם מול המראה הזאת.
כיצד חוסר שליטה עצמית יכולה להתפתח לבעיות משמעותיות יותר?
ילדים שסובלים מחוסר שליטה עצמית לאורך זמן, מביעים בהתנהגותם זו פער בתהליך ההתבגרות שלהם. פער זה בפני עצמו, אם אינו מטופל, יכול להתפתח ולהפוך להפרעות התנהגות, להפרעות רגשיות, ובמקרים קיצוניים אפילו להפרעות אישיות כמו הפרעת אישיות תלותית והפרעת אישיות אנטי-סוציאלית.
מה שיכול להרגיש כמו ילד שחווה התפרצות זעם בלתי נשלטת בשלב ראשון, יכול למעשה להיות ביטוי לקושי בדחיית סיפוקים ובקבלת דחייה – תכונות שבסופו של דבר יכולות להסב לילד נזק כאדם מבוגר.
כמובן שאין צורך לתת רק דוגמאות קיצוניות כמו אלימות או תלותיות קיצונית אצל ילדים שסבלו מבעיות שליטה עצמית. שליטה עצמית טובה נחוצה ברמה היום יומית כאדם מבוגר – בחיים המקצועיים שלנו, בחיי הזוגיות והמשפחה שלנו ובהתנהלות הכללית שלנו מול העולם. אם אנחנו לא מצליחים לדחות סיפוקים ולפתח שליטה עצמית טובה, המשמעות של המצב הזה יכולה להיות גם חוסר יכולת להתקדם בעבודה, חוסר יכולה לקבל דחייה בזוגיות ונטייה לפסיביות בשל החרדה להיכשל. כאן אנחנו כבר מסתכלים על בעיות יום יומיות וברות טיפול – אבל עדיין כאלה שנרצה לחסוך מהילדים שלנו.
אז מה צריך לעשות כשהילד לא שולט על עצמו?
אם אתם מרגישים שלילדים שלכם יש בעיות שליטה עצמית, הדבר הראשון שחשוב לעשות הוא להבין מה השלב ההתפתחותי שבו הם נמצאים ולא להיבהל, ובעיקר לנסות למדוד את יכולות השליטה העצמית שלהם לאורך זמן. רק כשאתם מרגישים שהילדים שלכם סובלים מבעיות שליטה עצמית משמעותיות שלא משתפרות לאורך זמן, גם כשניסיתם לנקוט מולן בטקטיקות ההוריות הנכונות (הרגעה, אמפתיה אך גם גבולות ברורים ותקיפים) – כדאי לפנות לאפשרויות טיפול מקצועיות.
במרבית המקרים, ילד שלא מצליח לסגל שליטה עצמית טובה, הוא ילד שמביע בכך חסך רגשי כלשהו. לעתים טיפול רגשי הוא המפתח החשוב ביותר בשביל לפתור את הבעיה הזאת. במקרים אחרים, הבעיה היא דווקא בקשר המשפחתי וההורי, ללא כוונה רעה אך בהתנהלות לא נכונה – ובמצב זה טיפול משפחתי והורי הוא המענה הנכון ביותר. במקרים אחרים, בהם העדר יכולות השליטה העצמית הם ביטוי של הפרעה רחבה ומשמעותית יותר כמו הפרעות הקשת האוטיסטית או הפרעות קשב וריכוז – יש צורך בשילוב של טיפול נפשי, רגשי, התנהגותי ובמקרים מסוימים אפילו תרופתי. כל האפשרויות האלה צריכות להיות זמינות לכם, במסגרת אליה תפנו כדי לקבל מענה לבעיות השליטה העצמית של ילדכם.
מרכז gaya – התשובה לטיפול רגשי לילדים שלכם
טיפול רגשי ונפשי בילדים הוא לא עניין של מה בכך, ואין מי שמבין זאת טוב יותר מאיתנו במרכז gaya. המרכז שלנו הוא מרכז טיפולי רב-תחומי המטפל בילדים ובמבוגרים כאחד, עם מגוון רחב של אנשי מקצוע מתחומים טיפוליים שונים – החל בטיפולים רגשיים והתנהגותיים וכלה בטיפולים משפחתיים וסוציאליים. המטפלים שלנו כוללים פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים, מטפלים המשלבים עבודת גוף נפש ועוד. אם אתם רוצים לתת לילד שלכם את הטיפול הטוב ביותר, פנו אלינו ונתאים עבורכם את המסגרת הטיפולית הנכונה והמתאימה ביותר עבור הצרכים שלו ושלכם.