בגיל צעיר, הילדים שלנו מביעים את אחד הפחדים הראשוניים והחשובים ביותר מבחינה התפתחותית – פחד מפני זרים. על אף שלעתים מדובר בפחד שיכול להיראות בעייתי או מעכב בעין חיצונית, כיום כבר ברור לנו שפחד מזרים הוא שלב הכרחי ובסיסי בהתפתחות של כל תינוק והיציאה משלב ינקות לשלב הילדות. יחד עם זאת, חשוב להכיר את הפחד הזה ואת ההתנהגויות שנלוות אליו. בנוסף, חשוב גם להבין אילו מצבים של פחד מזרים צריכים להדליק אצלנו נורה אדומה, ומתי יש צורך לחשוב על אפשרות של טיפול מקצועי בפחד זה.
כולנו מכירים את הסצנה המוכרת, שמתרחשת במקרים רבים בהם תינוקות פוגשים באנשים חדשים בפעם הראשונה (או בפעמים הראשונות, לפני שהם מתחילים לזהות את האדם החדש). בסצנה הזאת, התינוק מגיב בפחד גלוי ובלחץ הולך וגובר לאדם שאינו מזהה. זו התנהגות שיכולה להתבטא בבכי קיצוני, ברצון להתחבא, ובעיקר ברצון עז של התינוק לחזור לחיק הוריו. זהו רצון שאפשר אולי לפרש בתור פינוק או מגננה, אך למעשה הוא ביטוי עמוק של פחד. זהו למעשה פחד מהזר, ופחד מזרים אצל תינוקות הוא ככל הנראה הפחד השכיח ביותר, וטוב שכך. מומחים מבינים שכיום מדובר בפחד שמהווה חלק התפתחותי חשוב ובלתי נפרד בתהליך ההפיכה מתינוק לילד. אז איך בדיוק הפחד הזה מתבטא?
איך מתבטא פחד מזרים אצל תינוקות?
ראשית, חשוב להבין באיזה שלב נתחיל לזהות פחד מובחן אצל תינוקות מפני אנשים שהם לא מכירים, או במילים אחרות – זרים. השלב הזה מגיע בדרך כלל בזמן בו הילדים שלנו מתחילים להגיב בצורה מזהה ומחבבת להורים שלהם, ולהבחין בין אחיזה או קרבה של הורה לבין מי שאינו הורה שלהם. הגיל הזה משתנה מאוד בין ילד לילד, אך ככלל הסימנים הראשונים לכך מתחילים סביב גיל 5 חודשים, ומגיעים לשיאם בטווח שבין גיל 7 ל-10 חודשים. הפחד הזה הולך יד ביד עם פחד נוסף שמתגבש סביב הקרבה להורים בגילאים האלה בדיוק, שהוא כמובן חרדת הנטישה. למעשה, ניתן לטעון שהפחד מזרים וחרדת הנטישה הם צדדים שונים של אותו המטבע, ושניהם נטועים בצורך של התינוק בביטחון המוכר של הוריו.
משום שיכולות התקשורת והביטוי של תינוקות בגיל זה הן במקרה הטוב מוגבלות מאוד, הביטוי לתחושת הפחד מפני זרים תתבטא בעיקר בבכי ובתגובה לחוצה כשהם פוגשים באדם שהם לא מזהים כאחד מהוריהם או האנשים הקרובים אליהם. בגיל צעיר יותר, התגובה הזאת תהיה בכי שילך ויגבר, ויירגע רק כאשר תהיה התערבות של אחד ההורים. בגיל מעט בוגר יותר (גיל שנה וחצי בערך) הפחד הזה יתבטא גם בבריחה אקטיבית מפני זר, או בניסיון "להתחבא" ולא להיראות או ליצור קשר עין עם הזר.
מה עושים בשביל להתמודד עם פחד מזרים אצל תינוקות?
כאמור, פחד מזרים אצל תינוקות ילך ויהפוך לפחות ופחות משמעותי ככל שהילדים שלנו מתבגרים, או במילים אחרות – כשהם מפסיקים להיות תינוקות. הגיל בו מרבית הילדים יפסיקו להביע פחד קיצוני מפני אינטראקציה עם אדם זר הוא בטווח שבין גיל שנה וחצי לשנתיים. כמובן שהדבר משתנה מאוד בין ילד לילד, וגם תלוי מאוד בטמפרמנט של הילד מלכתחילה. ילדים פעילים וחברותיים יותר ככל הנראה ישתחררו מהפחד הזה בשלב מוקדם יותר, ואילו לילדים ביישנים וסגורים יותר ייקח מעט יותר זמן להשתחרר מהפחד. בכל מקרה, ההתמודדות עם פחד מזרים היא לרוב תהליך פנימי שהילד עובר, ולא בהכרח נדרשת התערבות פעילה שלנו כהורים. אם אתם מרגישים שנדרשת התערבות כזאת, ישנם כמה וכמה דברים שאתם יכולים לנסות:
- להכיר את האדם החדש לתינוק בעודו נמצא על הידיים של ההורים, וכשהוא מרגיש בנוח עם הסיטואציה. ילד שיכיר אדם זר ויראה שההורה שלו סומך על האדם הזה ומתקשר איתו יחד עם הילד, ככל הנראה יפחית מעט את המגננות שלו מול האדם הזר.
- בסיטואציות בהן הילד פוגש הרבה אנשים חדשים או אנשים שהוא לא מכיר טוב (מפגש משפחתי מורחב, נגיד), כדאי לתת לו להסתובב עם צעצוע או משחק, שמאפשר לו להרגיש ביטחון.
- לא לבטל את הפחד של הילד, ולא להתנהג כאילו ההתנהגות המפוחדת שלו שלילית בשום צורה. צריך לתת לילד להגיב בצורה מפוחדת, לתמוך בו, אך מצד שני גם לא להפסיק לחשוף אותו לאדם הזר ולא להרחיק אותו ממנו – רק כך הוא יוכל להתרגל אליו.
- במידה והתינוק נמצא כבר בשלב שבו הוא מסוגל להבין את ההסברים שלכם מראש, כדאי לנסות להכין אותו למצב שבו הוא פוגש אנשים זרים רבים. אם הוא יודע שדבר כזה עומד לקרות, הוא עלול להגיב בצורה מעט פחות מפוחדת או לפחות לא להחצין את הפחד הזה באופן מובלט.
- אפשר לנסות להכיר אנשים חדשים לתינוק באמצעות משחק – יכול להיות שדווקא בסביבה הביתית שלכם, עם המשחקים של הילד, יהיה לו נוח יותר לפגוש באדם חדש ולהתרגל אליו מאשר בסיטואציה המונית ומלחיצה.
באילו מצבים צריך התערבות טיפולית מקצועית?
כפי שאמרנו, פחד מזרים הוא ללא ספק חלק טבעי בהתבגרות הבריאה של תינוקות והפיכתם לילדים מעט יותר עצמאיים. עם זאת, בהחלט קיימים גם מצבים בהם פחד מזרים יכול גם להוות "נורה אדומה" ולגרום לנו לחשוד שיש צורך בהתערבות מקצועית של גורם טיפולי. נפריד את המצבים האלה לשתי אפשרויות מרכזיות – מצב בו ילדים עדיין מביעים פחד קיצוני מפני זרים גם כשהם כבר לא בשלב הינקות, ומצבים בהם ישנה התנהגות קיצונית שיכולה להחשיד בתסמונת התנהגותית.
במצב הראשון, אנחנו רואים פחד רציני של ילדים מפני תקשורת עם אנשים זרים גם כשהם מגיעים כבר לגיל שנתיים ולאחר מכן. מצב כזה מעיד על פגיעה או עיכוב בהתפתחות הבריאה של הילדים, וצריך לשים לב שלא מדובר פה בביישנות רגילה של ילדים מעט ביישנים ומופנמים יותר, אלא בתגובת חרדה של ממש. מצב זה דורש התערבות טיפולית מסוימת של איש מקצוע, משום שהדבר יכול להיגרר ולהפוך לבעיה של ממש בתקשורת של הילדים שלנו כשהם יתבגרו ויגיע גם לגיל נעורים.
המצב השני הוא מצב מעט עדין יותר, ומתאפיין יותר בהתנהגות נמנעת הקשורה לפחד מפני זרים ופחות להתנהגות מפוחדת "קלאסית". ניתן לתת דוגמה של ילדים שגם בהגיעם לגיל שנה וחצי ושנתיים לא רק שמפחדים מפני זרים, אלא גם ממש נמנעים מיצירת קשר עין ותקשורת כללית עם כל אדם זר – אפילו דודים או קרובי משפחה אחרים שהם כבר פגשו בעבר. מצב זה יכול להיות ביטוי ראשון של ילד שנמצא על הספקטרום האוטיסטי, וברור שבמצב זה נדרשת התערבות טיפולית מוקדמת ככל הניתן.
מרכז gaya – מלווה אתכם ואת הילדים שלכם מינקות ועד בגרות
אם אתם מרגישים שהפחד מזרים של התינוק/ת שלכם הוא מצב שפוגע בהתפתחות הבריאה שלו/ה, או פוגעת בהתנהלות היום יומית של הבית, מומלץ לפנות לקבלת מקצועית – במרכז gaya אנחנו נמצאים כאן בשבילכם, בצוות המקצועי שלנו פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים, עובדים סוציאליים קליניים בעלי נסיון רב בהדרכות הורים לגיל הרך. לעיתים פגישה או שתיים של ייעוץ עשויה לפתור את הבעיה,
פנו אלינו לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית והתחילו את השינוי עכשיו 09-8855246
