הצורך בחברה הוא צורך אנושי בסיסי. חלק מהאנשים אוהבים להיות מוקפים בחברים רבים ועבור אחרים מספיקים כמה חברים טובים וקרובים, אך כולנו זקוקים לתחושת השייכות, התמיכה והחיבה שמתלווים לקשרים חברתיים. מצד שני, לא עבור כולם זה פשוט ליצור קשרים חברתיים. אנשים בכל הגילאים שמתקשים ביצירת קשרים חברתיים בריאים, עלולים לסבול מבדידות, מתחושת ערך עצמי נמוך ומקשיים נוספים. בעיות חברתיות יכולות להשפיע על אנשים מכל הגילאים ומכל שכבות האוכלוסייה ולפגוע באיכות החיים שלהם.
מה הן בעיות חברתיות?
בעיות חברתיות הן מונח מטרייה, שם כולל עבור מגוון רחב של קשיים בתפקוד החברתי, שפוגעים ביכולת של האדם ליצור קשרים חברתיים בריאים ומספקים. בעיות חברתיות יכולות להופיע אצל ילדים וגם אצל מבוגרים, כאשר אצל ילדים הן עלולות להתבטא בבידוד, קושי בהתמודדות עם מצבים חברתיים שגרתיים ונטייה לעימותים. מבוגרים שסובלים מבעיות חברתיות עלולים להתקשות ביצירת מערכות יחסים בין-אישיות, להתקשות במציאת בני זוג, לסבול מחיכוכים חוזרים ונשנים במקום העבודה ומתחושת בדידות.
מה גורם לבעיות חברתיות?
קיימות סיבות מגוונות לקיומן של בעיות חברתיות. לעיתים, הבעיות מתחילות כשילדים גדלים בסביבה שלא מאפשרת להם התנסות חברתית מתאימה, ולא מעניקה להם הנחייה והכוונה ליצירת קשרים חברתיים. גם סביבה שבה יש מחסור במודלים של מערכות יחסים בריאות, עלולה לתרום להיווצרותן של בעיות חברתיות בגיל הילדות. לדוגמה, ילדים שגדלים בבית אלים, גם אם האלימות לא בהכרח מופנית אליהם, עלולים לחקות את דפוסי התקשורת שהם רואים בבית. במצב כזה, הילד מאמץ גישה של "החזק שורד", והוא עלול להיות תוקפני ולהפעיל אלימות כלפי בני גילו. אסרטיביות יתר ואגרסיביות במצבים חברתיים, עלולה להביא לדחייה חברתית ולבידוד של הילד.
דוגמה נוספת לאופן ההתפתחות של בעיות חברתיות בילדים היא שילוב של ביישנות מולדת עם סגנון הורות שלא מאפשר לילד או לילדה להתנסות ביצירת קשרים חברתיים. סגנון הורות מגונן מדי, שבמסגרתו הילדים לא נדרשים להתמודד עם סיטואציות חברתיות בכוחות עצמם, עלול ליצור אצל הילדים תחושת חוסר ביטחון בנוגע ליכולת שלהם לקחת חלק באינטראקציה חברתית באופן עצמאי. גם סגנון הורות ביקורתי יתר על המידה עלול ליצור אצל ילדים הנוטים לביישנות, קושי חברתי. ילדים כאלה יחששו מהופעת פידבק שלילי, אליו הם רגילים בבית, גם במצבים חברתיים – ויבחרו להימנע מהם מראש.
לעיתים, האדם עלול לסבול ממצבים נפשיים שפוגעים ביכולתו לייצר קשרים חברתיים או לשמור על הקשרים הקיימים. כך, לדוגמה, אדם הסובל מדיכאון, יסבול גם מפגיעה בתפקוד החברתי הקשורה בדימוי עצמי נמוך המלווה בתחושת חוסר תכלית ובהיעדר מוטיבציה. ילד או ילדה הסובלים מחרדה חברתית יתקשו לתפקד במצבים חברתיים עקב החרדה שמצבים כאלה מעוררים אצלם, דבר שעלול לגרור בעיות חברתיות רחבות יותר כל עוד החרדה לא מטופלת.
גורם נוסף שעלול ליצור בעיות חברתיות הוא קשיים בתקשורת, המאפיינים את המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי. מאחר ואוטיזם מתאפיין בקושי להבין ולפרש אינטראקציות חברתיות, ילדים ומבוגרים על הרצף האוטיסטי עלולים לסבול מדחייה ומבדידות.
לסיכום, קיימים שלושה סוגים של גורמים עיקריים לבעיות חברתיות: האחד הוא קשיים נפשיים המשפיעים על התפקוד החברתי, כגון חרדה או דיכאון. השני הוא קושי נוירולוגי בהבנה ופירוש של אינטראקציות חברתיות, שמאפיין את המאובחנים על הרצף האוטיסטי. השלישי הוא היעדר מיומנויות חברתיות מספקות, הנרכשות בדרך כלל בגילאי הילדות ובגיל ההתבגרות.
למה מתכוונים כשמדברים על "מיומנויות חברתיות"?
מיומנויות חברתיות הן שם כולל לאוסף של יכולות וכישורים, הנובעים ממערך מורכב של מחשבות, רגשות והתנהגויות. מדובר ביכולות שבזכותן אנחנו יודעים כיצד מצופה מאיתנו להתנהג בעולם, ושמאפשרות לנו להתנהג בצורה המצופה מאיתנו בחברה. בין היתר, מדובר ביכולת לעמוד בציפיות של החברה, להסתגל למציאות החברתית שסביבנו, ולהתאים את עצמנו לדרישות הנהוגות בה, להסתדר עם דמויות סמכות, ליצור אינטראקציה חברתית בריאה עם בני גילנו, להביע את עצמנו בחברה ועוד.
דוגמה למיומנות חברתית היא היכולת לנהל שיחה. עבור רובנו היכולת לנהל שיחה נראית כמובנת מאליה – אנחנו מנהלים שיחות כל יום, עם אנשים שונים, ויותר מפעם אחת. עם זאת, ניהול שיחה הוא יכולת חברתית מורכבת. כאשר אנו משוחחים עם אדם אחר, עלינו לדעת להקשיב ולפרש את דבריו של בן שיחנו, לדעת מתי להגיב וכיצד להביע את עצמנו, ותוך כדי לפרש רמזים לא-מילוליים שקיימים בהבעות הפנים, שפת הגוף ושינויים בטון של בן השיח.
מיומנויות חברתיות נוספות הן היכולת לעבוד בצוות ולשתף פעולה בקבוצה, להביע את הרגשות שלנו בצורה מתאימה לסיטואציה ולסביבה, ולהבין איך מרגישים אנשים מסביבנו – גם כשהם מרגישים אחרת מאיתנו.
ילדים מתחילים לרכוש מיומנויות חברתיות כבר בגיל הינקות, כאשר הקשר הראשון שהם יוצרים הוא הקשר עם האם. לאחר מכן, ילדים מתחילים להיחשף למבוגרים ולילדים נוספים, ולומדים מהניסיון כיצד מצופה מהם להתנהג בסיטואציות חברתיות שונות. ילדים שלא רכשו את מיומנויות החברתיות המתאימות לגילם, עלולים לסבול מקשיים חברתיים, שלעיתים יכולים להיגרר גם לגיל ההתבגרות ואף לבגרות.
מתי יש צורך בפנייה לטיפול מקצועי?
כאשר מבוגרים או ילדים סובלים מבעיות חברתיות, שנמשכות לפרק זמן ארוך ופוגעות בתפקוד שלהם וברווחה הנפשית שלהם, כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי שיכול לסייע בפתרון הבעיה. כאשר מדובר בילדים, ניתן לפנות קודם כל להדרכת הורים, שתסייע להבין טוב יותר את הקושי של הילד ולהתאים לו טיפול נכון במקרה הצורך.
עבור הסובלים מבעיות חברתיות, טיפול מתאים יכול להביא לשיפור משמעותי ברמת החיים.
איך מטפלים בבעיות חברתיות?
טיפול פסיכולוגי יכול להיות יעיל מאוד בטיפול בבעיות חברתיות. במסגרת של טיפול פסיכולוגי ניתן לאבחן את מקור הבעיה – בין אם מדובר בקושי רגשי, בהיעדר מיומנויות חברתיות מסוימות או בקשיים מולדים בתקשורת. בנוסף, ניתן למפות את הדפוסים שהילד או המבוגר הסובלים מבעיות חברתיות בנו לעצמם כדי להתמודד איתן, כגון התנהגות מתנשאת או אגרסיבית, או לחילופין דפוסים של חרדה והימנעות. במסגרת של טיפול פסיכולוגי ילמדו המטופלים כיצד לשנות דפוסי חשיבה שליליים ושגויים הנוגעים לאינטראקציה חברתית, כיצד לשחרר מדפוסי התנהגות שיוצרים יותר נזק מתועלת, ולהחליף אותם בדרכי חשיבה והתנהגות חדשות ויעילות יותר.
טיפול קבוצתי יכול גם הוא לסייע מאוד לסובלים מבעיות חברתיות. טיפול כזה מספק קרקע בטוחה להתנסויות חברתיות בזמן אמת, בנוכחות ובליווי של אנשי מקצוע, שיודעים לתווך עבור המשתתפים את החוויות והרגשות העולים מהן.
קיימת חשיבות רבה להמשיך ולתרגל אינטראקציות חברתיות גם מחוץ למסגרת הטיפולית, מתוך הבנה שמדובר בתהליך שדורש אימון. תרגול של השתתפות במצבים חברתיים יכול לסייע להפחית חרדה ודפוסי הימנעות.