חרדה חברתית בצבא
במדינת ישראל, הצבא הוא מערכת חברתית לכל דבר ועניין, וכמו בכל מערכת חברתית אחרת הצבא יכול להביא איתו קשיים וחרדות שקשורים לתפקוד חברתי. חשוב להבין איך עובדת חרדה חברתית בצבא, מה יכול להוביל למצב הזה, ובכלל מה היא חרדה חברתית מלכתחילה. זאת על מנת שנוכל לתת פתרון ומענה איכותיים למי שסובל ממצב זה. ננסה להכיר את המצב הזה והגורמים אליו בצורה עמוקה יותר כעת.
צבא ההגנה לישראל, כפי שידוע לכולנו, הוא צבא העם. פירוש הדבר הוא שכל אזרח ואזרחית ישראלית שמסיימים את חוק לימודיהם ומגיעים לגיל הגיוס (18) מחויבים בגיוס לצבא לתקופה של בין שנתיים לשלוש שנים. כך למעשה נוצרת מערכת חברתית חדשה וכמעט ייחודית למדינת ישראל, משום שבגיל זה במקומות אחרים בעולם צעירים מתחילים בדרך כלל את הלימודים במכללה או את הכשרתם המקצועית, ומערכת צבאית מהווה מצב חברתי אחר לחלוטין ממערכת אקדמית. משום כך, יכולה להתפתח גם חרדה חברתית שהיא כמעט ייחודית בקרב חיילי וחיילות צה"ל – וחשוב לרדת לשורש העניין.
מהי חרדה חברתית?
חרדה חברתית היא סוג של הפרעת חרדה, שמאופיינת בכך שמי שסובל ממנה מרגיש רגשות של פחד או של חרדה ממצבים חברתיים מסוימים, גם אם עבור מרבית האוכלוסייה לא מדובר במצבים מעוררי חרדה. מדובר בהפרעה הטרוגנית מאוד, שמתבטאת בצורה מאוד מגוונת בקרב כלל הסובלים ממנה. בעוד חלק מהסובלים מחרדה חברתית ירגישו חשש מסוים מסיטואציות ספציפיות וינסו לסדר את החיים החברתיים שלהם כך שהם ימנעו מהן, אצל אחרים מדובר בחרדה שיכולה להוביל להימנעות של ממש מכל אינטראקציה חברתית.
החשש המרכזי במצבי חרדה חברתית הוא להיתפס באופן שלילי ולהיות מושפל, כשהחרדה החברתית בדרך כלל מתפתחת לאורך שנים ויוצרת שינוי של ממש בהתנהגות השגרתית ובתפיסת העצמי של מי שסובל ממנה. מבחינת היקף התופעה, הערכות מודרניות מדברות על בין 3 ל-7 אחוזים מכלל האוכלוסייה שסובלים מרמה כלשהי של חרדה חברתית, כאשר שיעור החרדה בקרב בני ובנות נוער וצעירים בגיל גיוס הוא גבוה מהשיעור באוכלוסייה הכללית, והשנים שעברו מאז פרוץ מגפת הקורונה אף הפכו את החרדה הזאת לשכיחה עוד יותר.
מה גורם לחרדה חברתית?
אין גורם אחד שניתן להסכים עליו באופן גורף לחרדה חברתית, ולמעשה מדובר במצב שיכול להתפתח כתוצאה מתהליכים רבים שקורים בשלבי ההתפתחות השונים שלנו כבני אדם בוגרים. גורם אחד שיש עליו הסכמה יחסית רחבה הוא גורם חינוכי והתפתחותי – בני נוער וצעירים שעברו בילדותם חוויות לא נעימות ברמה החברתית או חינוך לוקה בחסר, עשויים בהחלט לפתח חרדה חברתית של ממש והתנהגות נמנעת ממצבים חברתיים כשהם מגיעים לגיל בגרות. אנשים שנוטים מבחינה אישיותית לחשוש יותר משיפוט חברתי ושואפים להיות נאהבים בכל מחיר, עשויים גם הם לפתח חרדה חברתית כתוצאה מהציפיות הלא ריאליות שלהם מעצמם ומסביבתם. עוד גורם עם הסכמה יחסית רחבה עליו הוא גורם גנטי, וניתן בהחלט לראות שכיחות גבוהה יותר של מצבי חרדה חברתית בקרב קרובי משפחה מדרגה ראשונה של אנשים שסובלים מחרדה חברתית – אם כי גם כאן אפשר לייחס לחינוך חלק משמעותי בהתפתחות ההפרעה.
המערכת הצבאית היא כר פורה לחרדה חברתית
בגיל 18, הנער והנערה הישראלים הממוצעים מתגייסים לצבא ההגנה לישראל, וזהו מצב ייחודי בעולם המערבי. למעשה, מדובר בהחלפה של המערכת החברתית ממערכת שאליה התרגלנו (לטוב ולרע) ושנטועה בשורשים ובמקום שממנו הגענו, למערכת זרה עם חוקים אחרים לחלוטין ועם אוכלוסייה שאליה אנחנו לא רגילים באופן מוחלט. אם נחשוב על מקבילינו בארצות הברית או באירופה נבין שגם שם מדובר בגיל שבו מחליפים את המערכת החברתית אליה משתייכים – אך בעוד חברינו האמריקאים והאירופאים ישתמשו בשנות העשרה האחרונות של חייהם בשביל ללמוד במכללה ולחיות עם בני ובנות גילם, או לטייל בעולם ולחקור את תחומי העניין שלהם – כאן לובשים מדים ומתגייסים לצבא.
המערכת החברתית שהצבא מציע היא קשיחה למדי, עם חוקי היררכיה רשמיים ובלתי רשמיים שיכולים (ואולי אפילו אמורים) לעורר פחד וחרדה גם בקרב אנשים שלא סובלים מחרדה חברתית של ממש. עבור מי שמתקשה ליצור קשרים חדשים, לבטוח בסביבה שלו ולתקשר בצורה תקינה במצבי לחץ חברתיים – המערכת הצבאית יכולה להיות מסוכנת ממש.
חשוב לדעת לזהות ולטפל במקרי חרדה חברתית בצבא
ההשלכה המרכזית של חרדה חברתית בצבא, מבחינת פוטנציאל נזק, היא פשוט בדידות. אנשים שסובלים מחרדה חברתית בצבא עשויים למצוא את עצמם מבודדים חברתית, רחוקים מהבית ואפילו להתקשות למצוא נחמה כשהם מרגישים מוגבלים כל כך מבחינת החירויות שלהם. כנראה שכולנו מכירים מצבי קיצון של אנשים שסבלו מבדידות קיצונית ואפילו חרם או התנכלות אקטיבית בצבא, מצבים שהובילו גם לייאוש ולהתאבדות בסופו של דבר. כמובן שאלה הם מקרי הקיצון המסוכנים ביותר, וברוב המקרים החרדה החברתית בצבא פשוט תתבטא בקושי לתקשר ובתחושות תסכול ובדידות יום יומיות בלי נטייה לאובדנות בהכרח – אבל זה קצה הסקאלה של החרדה הזאת.
חשוב גם להבין שחרדה חברתית היא מצב מתפתח, וככל שהמתבגר (ואסור לשכוח שהחיילים שלנו הם עדיין בגיל התבגרות) לומד שהחרדה החברתית שלו "מוצדקת" (כלומר, שהוא באמת מבודד ולא אהוב ולא מובן בסביבתו), כך היא גם תתפתח ותהפוך למשמעותית יותר. קטיעה של השרשרת הזאת וטיפול במצב החרדה החברתית הוא הכרחי בשלבים מוקדמים ככל הניתן – ולכן חשוב לאתר מצבים כאלה ולהפנות אותם לטיפול, בתוך המערכת הצבאית או מחוצה לה.
הצבא יכול להיות גם הזדמנות מבחינה חברתית
הצבא הוא לא רק סיכון או איום מבחינה חברתית. למעשה, עבור רוב החיילים והחיילות מדובר בתקופה של פריחה חברתית יחסית, ובהחלט יש גם יתרונות ביציאה מאזור הנוחות ובהיפגשות עם כל כך הרבה אנשים חדשים מרקע שונה משלנו סביב גיל 18. עבור רוב האנשים שמתגייסים, הצבא הוא מערכת שבה פותחים את האופקים שלנו, מרחיבים את המעגלים החברתיים שלנו ואפילו יוצרים קשרים שממשיכים איתנו לכל החיים. בשביל להגיע למצב הזה צריך לדעת לתקשר עם הסביבה שלנו ולא לפחד מכל אינטראקציה חברתית יום יומית עם החיילים האחרים ועם המפקדים שלנו, ולכן הטיפול בחרדה חברתית בצבא הוא חשוב כל כך. טיפול יעיל בחרדה חברתית יכול להפוך את החוויה הצבאית, הקשה גם כך, מחוויה של חרדה ושל בידוד חברתי לחוויה של פריחה חברתית ושל יצירת קשרים חברתיים אמיצים. במקרים רבים, ההבדל בין שני המצבים האלה הוא אך ורק טיפול.
מרכז gaya – מענה טיפולי שלם לחרדה חברתית
המערכת הצבאית אמנם עושה כל שביכולתה בשביל לטפל במצוקות הנפשיות של כל חייל וחיילת, אבל כולנו יודעים שזה לא באמת מספיק.
אם אתם סובלים בעצמכם או שהילדים החיילים שלכם סובלים ממצב של חרדה חברתית בצבא, אתם חשוב מאוד לפנות למענה טיפולי מקצועי חיצוני שיודע לסייע במצבי חרדה חברתית. מרכז gaya הוא דוגמה מצוינת למענה כזה. עם סגל רב-תחומי של אנשי טיפול מתחומי התמחות שונים, פסיכולוגים, מטפלים התנהגותיים CBT ו-NLP ועד עובדים סוציאליים קליניים ומטפלי רפואה משלימה – אנו יודעים לתת את המענה האיכותי ביותר למצבי חרדה חברתית בהתאם לקשיים שהמטופל חווה. עם המעטפת הטיפולית שלנו, החוויה הצבאית יכולה לעבור שינוי של ממש ממצב של חרדה חברתית למצב של שגשוג חברתי.
לתיאום פגישת הערכה וייעוץ ראשוני – פנו אלינו עכשיו: 09-8855246
